מפגש של אוהבים

הוא לא זכר את שמה

אלא ידע רק את גופה

בליל חורף קר

בין שמיכה לענן.

היא לא ידעה מכאוב

רק שמחה צרופה

של אהבה.

הוא חיכה לה רגע

עד שתתלבש לפני

שסולקה לרחוב השקט,

חיכה רק רגע לפני

שתתנדף ותיקח עמה

את ריח גופה המשכר.

היא התלבשה בשמחה

והחיוך היה עדיין מרוח

על פניה.

קיוותה בסתר ליבה

אולי מצאה היא אהבה.

הוא הביט בה נכנסת לתוך המונית

התעלם מהמבט שאליו נשלח

חיכה רק לנקודה בה לא יבחין יותר

בגופה הנעלם.

היא פסעה במהירות לרחוב

נכנסה לתוך המונית שהוזמנה לה מראש

הסתובבה לעברו ושלחה לו נשיקה

נדמה היה לה שהיא קיבלה אחת בחזרה.