שירים

בוקר אחרי

 
בוקר אחרי / יודי מרטון

 בבוקר שאחרי, שהדעה סובלת
השכמתי מוקדמות, מחלום עשרים ושלוש
בנוי נדבכים, רצונות, עצומות נפש מחכות
וחותך יכולות בעת השלמה לקיים,
וממתין.
 
והזמן ללא כל יחסות אפשרית,
בונה לאיטו סוגרים, מגבלות, וחומות
אבל אור מנהרות הוא לתקוות שבונות
ראיית אופקים חדשים.
 
וכהרף עין, משברות נופלות
ודמיון מבורך פורץ מזין נשמות
מעצים יכולות נשכחות.
 
ואני מביט ומחייך נוכחות
ורואה אמרות ענפים נושקי עננים
וצורות חדשות
הנבנות לפרקים.
 
ויושב ואומר – "למה מי כן יכול ?"
 
ועונה בעצמי "מרצון מרצון !"
 
כי זיכרון עכשווי הוא לי, והוא כן נכון.

תגובות