סיפורים

כלנית

 
מדרונות לבשו ירוק  הנשפך ומתפתל  במורד

לעמק רחב ידיים שיש בו עץ אחד או שניים .

מראש ההר מרבד אחיד,  עלים גזורים,

עלים מוצנעים שאינם מסגירים תוכניות מתהוות .

 

עננים בודדים צופים, ממתינים. מתאפקים,

סוללים דרך לאביב המבקש לבוא, להפריח .

רוח חרישית שורקת,  חודרת בין נקיקי הסלעים נדחקת ,

נעימות רגועות הדהדו, עלו חזרו וירדו עם קצת עיוותים .

 

עולם נם שנתו, טרם אור כל מצבור עלים גבעול הוציא

פקע כפוף בראשו, לחוש... זמן אביב הגיע זמן מחול המדרון  .

שמש השכימה קרן שלחה מאופק... ענן דרכה מנסה לחסום,

כמטה קרן פילחה, עברה ושלחה את חומה על פני המישור.

 

ניתן האות כל גבעול פרש עליו עלי כותרת אדומים, בוהקים.

כלנית את שמלת הריקוד לבשה,  יצאה במחול מראש ההר בגאווה,

בעוצמה וכוח, כל פיסת ירוק צבעה עד לעמק הנם... לרגלי ההר,

בלי בושה... חייכה,  קצת חוצפה.. חייכה,  מרבד רך אדום עם עוצמה כיסה.

 

הרוח שינתה קצבה. דרבנה, התעצמה, אך הן במלבושן האדום  

זזות ומפזזות כגוש אחד לא מתעייפות קדות סובבות צוהלות ושמחות .

מבליטות יופיין עם כתר על ראשן,  פעמוני אבקנים שחורים צפופים

הנראים בולטים על רקע צווארון לבן תחתן .

 

שמש נטתה, מזווית עינה שלחה כתומה, לפרידה.

כוכבים מעל הקיצו,  את מקומם תפסו ,

כלניות שמלתן אספו גיהצו בקפידה ,

הרימו מעל ראשן לשנת לילה ולריקוד המחרת .

 

 

                                   כל הזכויות שמורות  ©

 

תגובות