שירים

שקט מפחיד... להיות שוב לבד... ורק היום... ורק עכשיו...
אבל בכל זאת... מפחיד
והדמעות זולגות
כבר לא אורחות בעולמי
אלא פקדו אותי כדרך קבע
ולברוח מכאן לעולמות אחרים
חשבתי שיהיה טוב יותר...
אבל החושים רק מתחדדים
הרגשות מתעצמים
ויש לך מקום גדול בעולמי פתאום
ואולי... יותר מדי גדול
ואיך זה שאתה מתרחק
דווקא שאני רוצה להתקרב
וכשאני רוצה להתרחק
אתה רוצה להתקרב
ולא רוצה לדבר עם אחרים,
כאילו כולם נהיו לי זרים
רק אתה הפכת להיות כל כך מוכר
וקשה אם פתאום אתה מנוכר...
אין תקשורת יותר בין השכל לבין הלב
בין קול ההיגיון לקול השיברון
הכי הייתי רוצה עכשיו
זה לקבל איזה סימן חיים
כי אני מתה בלעדיך
מפחיד לראות את זה מול העיניים,
אבל זוהי המציאות
רגישות יתר
שוב, אין איזון
מפחדת לשאול שאלות
נופלת שוב בין הכיסאות
רוצה את עצמי בחזרה לעצמי...
 

תגובות