עם הצפיר

על האמיר

פצחה בשיר

וקולה כקול זמיר

מידיי פעם נצרד קולה

לפרקים נעתקה שירתה

לא ידעו חברותיה למקהלה

כי בנפשה   היא פגועה

לא היה סימן על פניה

לא נכתמו קצוות כנפיה

לא נסדק מקורה

רק בפנים רק בנשמה

כשנדרשו לקונן קינות

לשיר על אהבות אבודות

לנחם  על אובדן תום

היא נשאה קולה ברום

כשתשמעו ציפור עם קול זמיר

שמתאמצת  אהבה להבעיר

וקולה משתנה כעונות

זאת היא בעלת שלל-הנשמות