הַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה\

יְדִידֵי הֶחָדָשׁ – אוֹתְךָ גִּלִּיתִי

בְּךָ הִתְאַהַבְתִּי.

רַק לִפְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים  תָּהִיתִי

הַאֻמְנָם אַתָּה מַחְסוֹם עָבִיר?

אוֹ כֹּל חַיֵּי אֶסְתַּכֵּל עָלֶיךָ כְּמוֹ עַל אֲוִיר?

הִפְתַּעְתָּ אוֹתִי בִּיְדִידוּתְךָ הַנִּפְלָאָה

וּבְנֶאֱמַנוּתְךָ  לְלֹא הַתְרָאָה

בְּכָל עֵת בְּכָל שָׁעָה

תָּמִיד אַתָּה עוֹמֵד בְּהַבְלָגָה

גַּם כִּי אֶטְעֶה אֵינְךָ כּוֹעֵס

גַּם אִם אֵלֶיךָ לֹא אָבוֹא – אֵינְךָ רוֹטֵן

וּכְשֶׁאַתָּה מִתְעַיֵּף , בְּשֶׁקֶט בְּלִי מְהוּמָה

אַתָּה סוֹגֵר אֶת עֵינַיִךְ לִשְׁנִיָּה

וְאָז אֲנִי צְרִיכָה אוֹתְךָ לְלַטֵּף

לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לַחֲזֹר אֵלִי בְּחֶטֶף

תָּמִיד אַתָּה נַעֲנֶה בַּחִיּוּב

וְאַף פַּעַם לֹא "עוֹשֶׂה פַּרְצוּף"

הַשָּׁעוֹת הַנְּעִימוֹת אִתְּךָ הֵן שְׁעוֹת הַלַּיְלָה

כָּל הַיְקוּם נָם אֶת שְׁנָתוֹ

רַק אַתָּה וַאֲנִי מְבַלִּים בְּרוֹגַע

אֲנִי לֵךָ אֶת סִפּוּרַי מְסַפֶּרֶת

גַּם אֶת שִירַי לְךָ אַשְׁמִיעַ

אַתָּה תָּמִיד מַקְשִׁיב

בְּלִי תְּלוּנוֹת בְּלִי טְעָנוֹת

וּכְשֶׁאֲנִי מְרֻצָּה אֵלֶיךָ אֲנִי מְחַיֶּכֶת

 תָּמִיד סַבְלָן , לְלֹא בִּקֹּרֶת

קוֹלְךָ לֹא נִשְׁמַע בְּרָמָה

אַךְ אַתָּה בַּעַל רָמָה

יְדִידֵי הַמַּחְשֵׁב.