שירים

לב מלא תעצומות

בדל הרהור  חולף.

חולף ?

חֲלַף  בזה!
וחוזר.

אני – חלומי והתגשמות מאוויי

אני – הצער  והדווי שבראתי במו ידי.

כי עליתי על במות - מהן  כבר אין  לרדת!

ואיני רוצה.

.....

ואני צורחת כעורב

ונשמעת לי כזמיר

אך לא: כעורב מצרח!.

והדממה מסביבי שוררת לי שקט.

שקט קורע ובועט בי עד זוב דם.

מעוף של כנף.

מעוף של כנף חולף לי בתוך השקט

בתוך בדל המציאות ,
- ואולי זה אחרת?
- ואולי בכל זאת טעיתי?

ומחשבה בודדת נשזרת באחרת-

נשזרת באחרת -

נשזרת באחרת .

שרשרת סבוכה של מחשבות.

וחבל  התליה של חזיונות הלב נד לו

ותוגת הדממה מעורבת בערפל הקר

שנושב מתוך ליבי.

בהמיית עצב רך .

ואני שוקטת בתוך הסערה-

אוספת בשקט רגבי עפר
אל תוך סלסלת בדידותי .
 

.  30.3.06

 

תגובות