סיפורים

אבא מעולם לא קנה לי .

אבא  מעולם לא  קנה  לי .

 

במלאת עשר  שנים לפטירתם של אבי ואימי ז"ל , רציתי להקדיש  להם מילים שלצערי מעולם לא  אמרתי להם בעודם בחיים .

זה  אינו שיר  בחרוזים . זהו סיפור  על חלק  מימי ילדותי . 

 

בבקשה  מכל הקוראים הנאמנים שלי : 
איני מתכוון לפגוע  חס  וחלילה  באף אחד  מהקוראים הנכבדים .
בבקשה  , התיחסו לכתוב  , אם ברצונכם להגיב  , אבל , אל תנסו לנתח את אישיותי / האופי שלי , מבלי שיהיה  לכם הסמכה  לעסוק  במקצוע  .

 

היכן שכתוב  אבי  אפשר  לקרוא  - אימי .

 

אבי מעולם לא  קנה  לי

שוקולד  במתנה  .

אבי מעולם לא קנה  לי

שלגון מקרח בפיצוציה .

אבי מעולם לא  קנה  לי

מכונית צעצוע 

גם לא בצחוק

גם לא בתור שעשוע .

 

כשהייתי ילד / נער

לא הערכתי  את הורי

פליטי  שואה /  יוצאי הגולה  

שלא  קנו לי מעולם מתנה  .

שלא  ידעו לדבר  בעברית רהוטה

כמו ההורים של החברים שלי

ולא  ראיתי את צערם

כשלא  יכלו לתת לי את משאלותי .

 

היום כאדם בוגר

וכשאתם הורי היקרים
כבר  לא  איתי

אני שואל את עצמי

מה  אני נתתי לכם ?

רק  כאב , צער , בכי ודמעות .

שעות של דאגה  וחרדות

בימים שברחתי מהבית לרחובות .

 

רק היום כאב  לשני ילדים נהדרים

אני מבין מה  נתנו לי ההורים

חום ואהבה 

סתם חיבוק  של חיבה  .

ימי הולדת בלי מתנות 
אבל עם חלומות 
שיום אחד  שאגדל
ואהיה  לפחות כמותם .

הם נתנו לי את הכול ...  

את אהבתם וחייהם .

 

כל הזכויות שמורות  לדני גילבוע  © 6.12.2008

תגובות