אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 141 יוצרים
חיפוש
זכר
תאריך לידה: 30/9/1935
אני עוסק בציור ובכתיבה מזה שלושה עשורים.אינני מוכר עדיין לדאבוני, אך חמישה סיפורים שלי התפרסמו בשדמות ובעולם האמנות בשנות השמונים. בשנת 2002 התפרסמה נובלה שלי בשפה האנגלית כספר אלקטרוני באתר של ספרות אלקטרונית. ניתן לקרוא סיפורים קצרים שלי גם בעברית באתר SCRIBD.COM - ובאנגלית בלבד באתר GATHER.COM
E-Mail:
אזור מגורים: פתח תקווה
תאריך כניסה אחרון:
23/10/2008 19:31:53

 
נושא: גנטיקה.

 
העלה לדיון:
אושר דור.
 
 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
ז'אנין – "שקיעה אפריקנית" – קטע - חיים קדמן שירים (2/11/2008-20:33) 479 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

 

'אינך רוקדת פעוטתי?' שמע שץ לפתע את קולו של הכורם.

 היא כאן? נושא עיניו בבהילות לכורם תר שץ אחר כיוון מבטו. כמעט שכחתי את עצם קיומה, מאין היא צצה? ואכן לשמאלו, מעט מאחור ניצבה אדומת השיער בהיסוס מביטה בו בעיניים פעורות לרווחה, מושכת תשומת ליבם של המשחקים, בשולחנם ובשולחנות הסמוכים.

'אדם צעיר!' פנה הכורם הקשיש אל שץ. 'קח אותה לרחבת הריקודים ואל תניח לה להתבטל, זה הזמן שלכם אל תבזבזוהו.'

'בעונג רב.' השיב שץ בצרידות, תוך שהוא מתעשת מיד ונחלץ בזריזות ממצב רוחו העגום. 'התואילי?' פנה אליה בחיוך רחב ומזמין, והחל לנוע לעברה בלא לאבד זמן.

היא השיבה לאביה בחיוך מאולץ ואילו לשץ הפנתה מבט אדיש, בלא לפצות פה.

שתעקם לה את חוטמה הסונט לכל עבר' סח לעצמו שץ ושולח ידו  אל כתפה החל להובילה לרחבה למרות כל מבטי המחאה והעמדת הפנים המרדנית, נענתה לו ברצון.

הוא עוד הספיק להפנות מבט לאחור והציץ בפרצופו הזועם של עברון בחיוך עליז.

שותפות העתיד במשחק "רב החשיבות" הזה, חדלה להעסיקו.  

ימצא לו עברון את דרכו אליי, או ידאג לו לבן זוג אחר. אליפות המועדון בברידג', עוד תואר נכסף?!? הרהר שץ  בבוז, מתאמץ שלא לפרוץ בצחוק רועם. 

הוא אך החל להרקידה והתזמורת החלה להשמיע את האקורדים האחרונים של סיום הנעימה והשתתקה. הזוגות הרבים החלו להתפזר, ובלית ברירה  מתחייכים זה אל זו בהתנצלות הדדית נבוכה המתינו שניהם לריקוד הבא. כשהחלה התזמורת לנגן שוב, נטלה שץ בזרועותיו בעדינות מרובה וחג עמה בקלילות בין הזוגות הבודדים שלא נטשו כמוהם את הרחבה, ובין אותם זוגות שהחלו לחזור.

'את מרבה לבוא לכאן?' שאל בעודם מרקדים. 
 היא פרצה בצחוק עליז, 'המבטא שלך, אתה נשמע כל כך משונה  לא נפגעת אני מקווה?' שאלה, וסומק קל מכסה לחייה.

'אוה לא!' השיב מיד מצטרף לצחוקה. איזה יצור מופלא! סח לעצמו, בוחן פניה הצוחקות שנישאו אליו. הייתי צריך להיות עיוור!  'למדתי צרפתית לפני זמן קצר בלבד,' הסביר לה.  'אך טרם השבת לי,' דחק בה. 

'מדי פעם' השיבה מתחמקת מתשובה נחרצת. 'אני מעדיפה את הבריכה, גם בימים שאני באה לכאן איני מוותרת על הבריכה. ראיתי אותך שוחה.' ציינה בחיוך אוהד.

'בעבר גם התחריתי והייתי לגמרי לא רע,' שש שץ להרחיב את הנושא. 'אך כיום אני מעדיף טניס, אני ממש כרוך אחרי המשחק הזה.'

'גם אנחנו מרבים לשחק טניס, כאן במועדון, מדי בוקר בימי ראשון.'

'מצוין, נפלא!' הצהיר שץ בשמחה גלוייה. 'אבוא לבחון אותך. מי זה אנחנו?' הוסיף, נחרד לפתע.

'אבי ואני,' השיבה בשביעות רצון משהבחינה בחרדה הקלה שתקפה אותו.

צלילי הנעימה גוועו אט אט והריקוד תם במפתיע. מהבר הסמוך לרחבה עלתה צהלתם של בני חבורתה הצעירים, עמם נהג לראותה מתרועעת.

מהיכן צצו אלה לפתע? לא היה ברור לו, אך העובדה שעומדת היא לחמוק ממנו, הייתה ברורה לו מעבר לכל ספק.

'תודה , מאוד נהניתי.' התחייכה אליו נוטלת פרידה חפוזה ופרחה לה. שץ נותר על מקומו ברחבה, מוסיף להביט אחריה מתרחקת עד אשר הצטרפה לבני חבורתה.

החלום גז ומתנער מספיחיו וממחשבותיו, נפנה וחזר לשולחנו של עברון. מיוזע פניו עדיין לוהטים, עשה דרכו בין השולחנות ובין המצטופפים סביבם ומשהגיע לשולחנם של הכורם ועברון, תם אחד הסיבובים והחידודים והעקיצות היו בעיצומם.

'רבותיי!' הכריז שץ עם הגיעו בדרמטיות רבה, מאחר וחש צורך עז לתת ביטוי לעליצותו. 'אוכל להזמינכם לסיבוב של משקה?'

מלבד עברון שנותר מסוייג קמעה, נתקבלה ההזמנה בהתלהבות, אחד המלצרים זומן וכל אחד מהמסובים פרט את בקשתו. המשקאות הובאו לאחר זמן קצר והמשחק התחדש. עברון שעד לאותה שעה לא רווה נחת מבן זוגו למשחק, הרי עתה שפר מזלם ועד לסופו של הערב, הכו הוא והכורם את יריביהם שוק על ירך.

 

'מה השמחה שקפצה עליך?' שאל אותו עברון שעה שהיו עושים את דרכם חזרה לאקס, בתומו של הערב. קרובים היו לרובע החדש, מרבית הדרך כבר מאחוריהם ועד לאותו רגע כמעט ולא החליפו מילה בודדת ביניהם.

'אני נראה לך שמח?' השיב שץ בתרעומת מעושה.

'חה-חה-חה!' התגלגל צחוקו של עברון, ממוטט את המחיצה שקמה ביניהם. 'אתה לא אחד שעושה מכל שטות עניין, מה?'

'שטויות!' השיב לו שץ בבת צחוק. 'וודאי שלא!'

'איך הלך לך עם הגימנזיסטית?' שאל את שץ בעניין רב.

'קשה לומר שהלך, אחרי רגע קצר אחד הגיעה החבורה שלה, אלה מהבריכה כנראה שאיבדה אותם בתחילת הערב, ומסיבה זו כנראה היא הגיעה לשולחן.'

'בקיצור אפילו לא הצלחת לדרוך לה על הרגלים' צחק עברון בהנאה. את הסידור המיוחד של קלוד לאותו לילה, המיועד לשץ לא חזר והזכיר, גם לא ברמז. לא מתוך התחשבות בידידו הצעיר או מתוך דיסקרטיות יתרה אלא משום שהחל נזהר בו, לפתע נוכח שאין שץ תמים כפי שסבר. 

 

חיים קדמן 1987 © כל הזכויות שמורות

 

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות על רחבת הריקודים / גלי צבי-ויס 3/11/2008
  ללא תגובות מתאים יותר למחלקת הסיפורים. לא כך? מעניין / גדי רוטשטין 3/11/2008
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית