גינת ההפתעות      

דולב ומאיה חברים טובים,                             

תמיד ביחד לפעמים רבים,

משחקים, מתחפשים ועושים שטויות,

ומאוד אוהבים את גינת ההפתעות.

בגינת ההפתעות הרבה מתקנים,

מסתובבים, מתנדנדים, עולים ויורדים,

מסביב ילדים נהנים וצוחקים,

משחקים בכדור, זורקים ותופסים.

בקרוסלה מסתובבים נדב ושוש,

רק מלראותם מסתובב כבר הראש,

על עמוד מברזל, כמו נחש מתפתל,

לופת ברגליו ובידיו יואל.

בארגז החול בפינת הגינה,

עם דלי, מגרפה ואת חפירה,

יושבים התאומים נועה ואלעד,

ובונים מגדל מאוד מיוחד.

באוטו גדול מיועד לקטנים,

נוסע ניר בקול זמר ושיר,

לאן אתה נוסע? שואלו אביו

לרמת גן?

לא, אולי לתל אביב.

השמש חמימה הציפורים מצייצות,

כה נעים לשחק פה בגינת ההפתעות,

מרחוק נשמעת מנגינה מדהימה,

ולרגע הרעש הופך לדממה.

זה האיש שלו כולם מחכים,

יש לו ארטיקים הכי מדהימים,

איזה צורות ואיזה צבעים,

הוא קוסם שיודע מה ילדים אוהבים.

"אני רוצה ארטיק בטעם וניל,

ואני מעדיף בטעם לימון,

אמא תיקני לי שוקולד, כמה עולה טילון?

יש לך שלוק? תן לי ענבים,

אני אוהב את זה עם כל הצבעים".

מחייך האיש הנחמד לילדים,

להתראות מחר, חמודים, מתוקים,

מניע את רכבו מנופף לשלום,

ונעלם כמו היה הוא חלום.

הלכו לביתם כל ילדי השכונה,

ושוב השקט חזר לגינה,

ובארגז החול עומד מגדל מיוחד,

שבנו התאומים נועה ואלעד.

 ניר – כל הזכויות שמורות