שירים

בצומת הגבעה הצרפתית

לפני שעות אחדות המשורר אלי משעלי הכניס לאתר שיר שהקדיש לידיד שלו שנפגע בפיגוע שהיה בימי האינטיפאדה (לפני חמש או שש שנים) בצומת הגבעה הצרפתית. אינני מכיר את אותו אדם. אבל באותם ימים הייתי חולף מידי יום בצומת הגבעה הצרפתית. בהשראת אחד הפיגועים שהיו שם כתבתי באותם ימים את  השיר הבא.  השיר השתנה מאז אבל הגרעין והחוויות נשארו. אני מכניס אותו לאתר לכבודו של חברו של אלי.
 

בְּצֹמֶת הַגִּבְעָה הַצָּרְפָתִית

בְּצֹמֶת דְּרָכִים זוֹ הָיָה מִשְׂתָּרֵך יִרְמְיָהוּ

מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ-בִּנְיָמִין

פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם, בְּעוֹדוֹ נַעַר שֶלֹֹא יָדַע דַּבֵּר.

עַל אֲתוֹנוֹ רָכַב עִם זְהַב-זְרִיחָה

בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַמִּקְדָּש

לִלְמֹד אֶת עֲבוֹדַת הַכֹּהֶן,

וּבְשׁוּבוֹ עִם עֲלֶטֶת בֹּא-הַשֶּׁמֶש.

כָּאן אֲדֹנָי שָלַח יָדו,ֹ נָגַע עַל פִּיו

וְאָמַר "הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִי

נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּי."

 

כֶּרֶם סָבוּך בְּפִנַּת הַצֹּמֶת

נָוֶה בְּשִׁמְמַת מִדְבָּר

בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.

עָצַר בְּצִלּוֹ לַנוּחַ.

מֵצִיץ כֹּה וָכֹה בֵּין עֲנָפִים

וְתוֹלֶה עֵינַיִם קְרוּעוֹת 

בַּנָּעִים וּבַבּוֹעֲטִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה

עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן

בִּבְנוֹת בִּנְיָמִין שֶׁצָעוּ וְזָנוּ

וּבְכָל מְבַקְשֵׁיהֶן.

וּמִכָּאן נִשְׁמְעָה קִינַתוֹ "שֹׁמוּ שָׁמַיִם!

לָמָה תֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַתֶּהְבָּלוּ?"

 

רוּחַ צַח שְׁפָיִם מִן הַמִּדְבָּר

הִכְמִישׁ עֲצֵי-כֶּרֶם-שְׁקֵדִים.

נִצְרְבָה עַלְוָתָם וְקָמְלוּ לְמַקְלוֹת.

בְּצֹמֶת זוֹ אָמַר אֲדֹנָי אֵלָיו

"הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת

כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְבָרִי לַעֲשׂתוֹ."

 

סִיר נָפוּחַ בּוֹהֵק נִפְרַשׂ בְּכִכַּר הַצֹּמֶת

וּפָנָיו צָפוֹנָה וְכָאן אֲדֹנָי אָמַר אֵלָיו

"מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ".

                                                   

בְּמּוֹרָד דְּרוֹמִי נִצְפָּה שַעַר יְרוּשָׁלָיִם.

בְּטֶרֶם נְעִילַת יוֹם עָזַב אֶת הָעִיר הַקְּשׁוּטָה

וְהוּגְפוּ שְׁעָרֶיהָ.

הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד?

 

תְּהִיּוֹת נַעַר בְּרֹאשׁוֹ אַחַת לְאַחַת.

הֲלֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָעִיר.

חָשַׂף הַזִּמָּה וְלֹא הֶחֱרִישׁ

וַיְגָּרְשׁוּהוּ מִבֵּית הַמִּקְדָּש.

 

מָחָר יִתְיַצֵּב בִּפְנֵיהֶם וִידַבֵּר מִשְׁפָּטִים אוֹתָם.

אִם לֹא יָשׁוּב חֲרוֹן הַכֹּהֲנִים

יֵחָתְמוּ שַׁעֲרֵי הַמִּקְדָּש בְּפָנָיו. אוֹ אָז

יְטַפֵּס בְּסַלְעֵי גִּבְעָה בְּצַד הַצֹּמֶת וִיצְעַק

"כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּך יְרוּשָלַיִם לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי!"

 

לוּלֵא טֻלְטַלְנוּ מִכָּאן וְעָרֵינוּ נִצְּתוּ מִבְּלִי יוֹשֵׁב,

כִּי-עַתָּה בִּנְיָמִין לֹא הָיְתָה אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה,

סִמְטוֹת עֲנָתוֹת לֹא הָיוּ לְשַׁמָּה

וְהָעִיר הַשַּׁחַה לֹא הָיְתָה מִתְקָרֵאת עָנָתָא

וּמוּחָמֵד מֵעָנָתָא לֹא הָיָה נִצָּב בְּצֹמֶת הַכְּבִישִׁים,

לֹֹא הָיָה חוֹגֵר אַבְנֵט בּוֹ הֻצְפְּנוּ נַפָּצִים,

וְחַרְבּוֹ לֹא הָיְתָה נוֹגָעָת עַד הַנָּפֶשׁ

בַּחֲלוֹף אוֹטוֹבּוּס אֶגֶד בַּצֹּמֶת.

 

תגובות