שירים

פולין

ברגע שבו פקחת את עינייך, פולין
חשבתי שהלמות ליבי אינם דבר של מה בכך –

חשבתי שאבחת היקום תפסק ברגע שתחפצי,

ברגעי תמותה של תומי הבדוי - אפוף משברי טרסות הזהות.

 

ברגע שבו פסעתי אל מעבר למפתן ביתך, פולין
חשבתי כי זרועותייך הנחשיות יתרחקו מגופי כעדת כופרים –

חשבתי בשקריות שמוחך החריף לא יאפשר לך לחדור אל מבעד לראשו של בן תמותה שכמותי,

ברגעי השפל הגדולים של חיי – בם דפיקות הלב תפסקנה לנקישת אצבעותייך.

 

ברגע שבו נכנסתי אל בין סדיני מיטתך, פולין
חשבתי כי השמש שמבעד לחלונך הפוך תהפוך לירח אזוב,

וכי הנחל לארוגות גינתך יהפוך גם הוא לנהר דמים אפוף בדלי גופות ואיברי גזרת חיי,

ברגעי ליל הבדולח המנופץ של פירכוסיי – בו האנטרופיה תחדל במרוצה כנגד רצונך הבזוי.

 

ברגע שבו חדרתי אל מבעד למחשבותייך, פולין

ידעתי כי כל שחשבתי אמת לאמיתה תמיד היה,

וכי ידעתי שפניי שיש הונוס שלך מסתירות אופל שיאיים למחוק את האנושות מימי בריאתה,

ברגעי התופת הסופניים של מותי – בהם מבע עינייך יעזוב את החדר בידיים מגואלות בדם

ויותירני באפלת הנצח לעדי עולם.

תגובות