יצירות אחרונות
בְּשׂוֹרַת יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא/ מאת: אהובה קליין (c) (0 תגובות)
אהובה קליין /שירים -29/03/2024 16:48
פניו חרוטות בליבי - לאהרון אלמוג באהבה (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -29/03/2024 07:15
בְּלֵב הַנֶּפֶשׁ (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/03/2024 03:09
התחלות וסופים (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (4 תגובות)
*לנה* /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (11 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
שירים
פוליןברגע שבו פקחת את עינייך, פולין
חשבתי שהלמות ליבי אינם דבר של מה בכך –
חשבתי שאבחת היקום תפסק ברגע שתחפצי, ברגעי תמותה של תומי הבדוי - אפוף משברי טרסות הזהות. ברגע שבו פסעתי אל מעבר למפתן ביתך, פולין
חשבתי כי זרועותייך הנחשיות יתרחקו מגופי כעדת כופרים –
חשבתי בשקריות שמוחך החריף לא יאפשר לך לחדור אל מבעד לראשו של בן תמותה שכמותי, ברגעי השפל הגדולים של חיי – בם דפיקות הלב תפסקנה לנקישת אצבעותייך. ברגע שבו נכנסתי אל בין סדיני מיטתך, פולין
חשבתי כי השמש שמבעד לחלונך הפוך תהפוך לירח אזוב,
וכי הנחל לארוגות גינתך יהפוך גם הוא לנהר דמים אפוף בדלי גופות ואיברי גזרת חיי, ברגעי ליל הבדולח המנופץ של פירכוסיי – בו האנטרופיה תחדל במרוצה כנגד רצונך הבזוי. ברגע שבו חדרתי אל מבעד למחשבותייך, פולין ידעתי כי כל שחשבתי אמת לאמיתה תמיד היה, וכי ידעתי שפניי שיש הונוס שלך מסתירות אופל שיאיים למחוק את האנושות מימי בריאתה, ברגעי התופת הסופניים של מותי – בהם מבע עינייך יעזוב את החדר בידיים מגואלות בדם ויותירני באפלת הנצח לעדי עולם. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |