שירים

מבפנים אני מתה,זה היה הסוף המר

יושבת בחדר , עדיין בתדהמה.

השיחה האחרונה הייתה כה קצרה,

לא הספקתי אפילו לומר לך סליחה .

כמה פעמים פגעת בי , גרמת לי לבכות.

ועכשיו הייתה לך הזדמנות אחרונה,

וזה לא היית אתה זאת אני ששברתי מילה..

אמרתי שאתה היחידי , ושלנצח אתה רק שלי.

ולפתע אני עם אחר ,

כאילו אתה כבר לא קיים כאילו אתה כבר לא שם.

ואתה ראית ואמרו לי שכל כך בכית

כי הבנת שזה הסוף ואין יותר ביחד,

יש עכשיו לחוד ..

לא האמנתי שאוכל לגרום לך

לך הבחור שתמיד היה איתי , להזיל דמעה.

והינה זה קרה , בטעות !

ללא כוונה- הרסתי אהבה .

איך אוכל עכשיו לומר סליחה

איך אוכל לומר שזה לא היה בכוונה.

אולי לא נועדנו להיות יחד,

אולי אתה לא שלי ללילות האלו של הפחד.

אולי כבר אין בינינו אהבה כמו שהייתה לנו לפני שנה.

פגעת בי כל כך חזק ואני ?!

החזרתי לך כאילו שאני עוד סתומה

שמשתמשת בנקמה , כאילו שאני סתם עוד ילדה קטנה.

אני אתגעגע אליך , אל מגע ידך,

אל ריח בשמך ואל האהבה...

עצובה ובוכה , מרגישה הכי סתומה.

אני זוכרת, שהבאת לי טבעת

אמרת שלנצח תהיה על ידי,

כאילו אתה לנצח איתי , לידי.

ועכשיו אני רואה אותך מבעד לחלון

ונזכרת איך ישבנו מתחת לעץ האלון..

אמרת לי שאהבה כמו שלנו יש רק באגדות,

ועכשיו אני מבינה

שבאגדות שלנו אף אחד לא רוצה להיות.

ההתחלה כה יפה והסוף ?

מר נורא ..

עד היום חשבתי שחיי מושלמים,

חשבתי שלנצח אחיה על העננים.

ועכשיו אני מבינה שהייתה לי טעות איומה,

השטן הגיע וחטף אותי מהענן

ולקח אותי מגן העדן לעולם.

מנסה אני להשיג אותך כבר שעה ,

לומר לך סליחה שזאת הייתה טעות נוראה .

ואתה אותי מסנן

כאילו אני כבר לא קיימת,

כאילו יש לך בשנייה כבר משהיא אחרת .

שנינו נעשינו לרגע תינוקות

משתמשים בנקמות ומתנהגים כחיות טורפות.

שמים את המסכה של הילד הרע

מתחת להרגשה האיומה

שיודעת שאין יותר אני ואתה.

 

תגובות