שירים

מרחבים

מרחבים

 

 

אותות צליל הרוחש במרחב,

זורם  אט לעבר האור.

כל החי כל התוסס הם נדבך,

ישות עצמאית של הדור.

הבא ההולך והנותר.

לי שכינה קורצת,

לי ההד משמיע מיתר.

 

אתה האדם ישות עצמאית

של הדור, האור וכל הנותר.

המכחיד במחי יד הקיים לעד.

 

אצלי אתה מלין

על כל שתלין לי תשובה.

ניצחת ככל שתהיה

זו העצה זו המשימה,

שמור על המרחב,

שמור על הבית,

הגוף וגם הנשמה המוארת.

 ©

 
 
 

תגובות