שירים

ושוב דמעה קלה
על הלחי זולגת
רגשי געגוע
מובילים מעבר
להרי החושך
שם יושבת לה עלמה
מגירה דמעותיה יום יום
ממלאה אפיק חרב
באשדות של מים שוטפים
קוצפים הם המים
סוחפים עמם כל רסיס
כל פריט
של זכרונות אהבה
אל עבר הררי האור
אולי שם הוא יסכית
ישכיל לראות
אשדי דמעותיה
יבחן מילותיה
יניע עצמו לעבר
מקווה המים
וייבשם בחיוך
יד מלטפת
אולי
בעוד קצת עוד....

תגובות