שירים

אמא

וברבות הימים קמטים נאספים בפניך,
ותוהה אני עד כמה יש לי יד בדבר.
משתאה אני לנוכח כל תכונותייך
ואיני יכולה אלא לכעוס,לכאוב,למחול ולחטוא לך בלי די.
 
את לעולם לא פגעת במכוון,לא צרבת,לא הכאבת
[וידייך עשויות מזהב טהור
ניצוץ מחלקי המקדש
ואילו אני כמעט לעולם
לא הייתי לך לבת.
 
ואת כל הכאב שאגרתי,ואת כל הפחדים שצברתי
משליכה אני לעברך
.כשאת מופיעה
בלי כוחות
אני נסוגה.
 
כל פעם שרוצה אני לחוות קרבתך
מגלה אני שיצרתי חומות לשבתך.
ועם צער,בלי צחוק
הקרוב הוא רחוק.
 
את בודקת היטב אם אכלתי נכון
אך כשמופיע כאב ,את בורחת כדי לא לחדול.
נתת לי חיים ועודך שופעת אהבה
אך את אשר אין לך בשבילך
לא תוכלי לתיתו,אף לא לי הילדה.
 
ובאוטם הלב פוגעת אני ללא לאות
את מצטנפת,אובדת,כואבת,מוחלת
ואני עודני כואבת,דוממת,מחפשת מזור ומחילה..
 
cכל הזכויות שמורות.

תגובות