אוריין

לכל בני האדם ייחוד באמתחתם.

ניצוץ קטן ישנו, לכל בני האדם.

לכל אחד מהם, יש לב שם בגופם.

פועם הוא במרצו בתוך בשר ודם.

בורא עולם מביט, בוחן את צעדם.

שולח הוא שליחיו, להשכיל בחוכמתם.

ביום שכבר יבינו, את דרך העולם.

ביום הזה יגיל, ישמח לב האדם.

פזמון: אוריין, אוריין.

         מה חכמיך ילמדו.  

         שמע קולם אוריין.

         את כל דרכייך ישפרו.

מאז ימי ינוקא, אתה הוא אוריין.

מביט כך בשאילתא, כל יום יותר סקרן.

מבין חוכמה נלמדת , בעקבות הזמן.

הדרך להחכים ,ברוך שמו נתן.

מאז ימי הקדם ,סיפרו דרכי עולם.

ומה שכבר הפנמת, בתוכך קיים.

בכל יום שעובר, תלמד רק וחכם.

תעריך את שנברא, נפלאות בורא עולם.

כל הזכויות שמורות לנגב ורדית ©