שירים

מנסה להסתיר את כאבה העמוק
עד שלפעמים כל כך בא לה לצעוק
לעיתים מרגישה  שכבר אינה  מבינה דבר
טעם מתוק פתאום הפך מר
ואז היא הולכת אליה ל"שם"
מקום מרוחק ומוסתר מכולם
זו שעת בן ערביים 
מנסה היא לעמוד על הרגליים
ושם היא צווחת עד לב השמיים
ולחייה אט אט מתמלאות טיפות זולגות הן כמו מים
העצב שולט בא כבר זמן רב
ואותה הרי תמיד לימדו"שתיקה שווה זהב"
מספרת היא לה הכל
מתייסרת מתחננת להפסיק לסבול
צועקת "הושיטי לי יד"!!!
אני כל כך לבד
אל תשאירי אותי כך,מפוחדת, מבולבלת ורוצה שתשובי
כל כך
מבקשת אותה אליה להצטרף
בחיוכה ובחומה להתעטף
ויודעת היטב שתגיע לשם עמוק
הבכי במהירות יהפוך לצחוק
ואז כשתטמן עמוק בחול
רק אז אוליי היא תפסיק לסבול
............
וכשהיא קצת נרגעת הדופק נחלש
נזכרת בו באהוב החדש
(זה שנשלח אליה בדרך פלאית - או שמה היתה זו התערבות אלוהית..?)
נהיה מאוחר וצריך כבר ללכת
חוזרת למציאות כמו עלה בשלכת
 

תגובות