נשיקה צרפתית
הסטריאו באוטו מנגן דיסק חדש, מתנה לט"ו באב. "נשיקה צרפתית" זה שמו של הדיסק שמפיק צלילים סכרינים, רוויי מילות אהבה עצובות. השירים מוכרים לי ברובם ואני מוצא את עצמי מפזם בעוז ומנצל את היותי לבד במכונית כדי "לשיר" בקול בוטח, כשאני הוגה את המילים באופן אינטואיטיבי, ומחייך במחשבה על האגף המיוחד שהיו פותחים לי באתר "אבטיח" הצרפתי לטובת סילוף מוחלט של כל המילים האפשריות...
בין לבין אני מבחין שאוצר המילים בז'אנר הזה הוא דיי מוגבל וחוזר על עצמו: "הלכת לי" "את לא תגיעי הערב", "את נוסעת מכאן" ועוד משפטים שכאלה שמאכלסים בפאתוס את שירי האהבה העצובים להפליא.
בעודני תוהה איך בכלל אני מבין את השפה המסובכת הזו, את המילים המשכרות שמרחפות סביבי ואת משמעותן, נדדו מחשבותי לתקופה רחוקה. לנסיבות התוודעותי לשפה הכה רומנטית הזו, בשנת הלימודים השניה בבית הספר התיכון.
היא נכנסה לחיי בצעד אצילי אי שם באמצע שנת הלימודים. פני המלאך שלה, עיני התורקיז הממגנטות, גופה התמיר, הגמיש ושערה הבהיר השופע שניתר על גבה החשוף במחול קסום ומתנחשל עם כל פסיעה. זו התמונה שהיא בחרה לחרוט בזכרוני במפגש הראשון שלנו, ולא הותירה לי הרבה ברירות. התאהבתי מיד.
מלא ביטחון עצמי ניגשתי אליה ופצחתי במונולוג מרתק רווי בשנינה ומתובל בהומור משובח להפליא. היא בתגובה פערה בפליאה אגמי תורקיז עמוקים וגועשים ופלטה מילה צרפתית כלל אוניברסאלית שנשמעה כמו פפפפ... ומשמעותה המדוייקת היתה "אין לי מושג ירוק על מה אתה מדבר, אני לא מבינה עברית לחלוטין"! והמשיכה בדרכה.
איכשהו הבנתי ששליטתי הוירטואוזית בשפה העברית בכלל ובמילים בפרט, לא תועיל לי במקרה זה ומיד גייסתי את מישל, חברי לספסל הלימודים יליד קזבלנקה במרוקו (או כפי שטען בחירוף נפש:"דרום צרפת! סתי אצ'בעות על המפה"). מורי ורבי לשפת האהבה. מישל נרתם למשימה מיד. המרת השיעורים המשעממים באנגלית מתמטיקה והסטוריה לשיעורי צרפתית למתחילים להוטים היוותה לנו אתגר מרתק וכך מצאתי את עצמי לומד עשרות ואף מאות מילות מפתח שימושיות בצרפתית. על דיקדוק ותחביר ויתרנו דיי מייד מתוך הכרה ברורה שהאומה הצרפתית תיאלץ לוותר לנו בסוגיה זו. גם על המבטא לא הקפדנו במיוחד שהרי מדובר היה במירוץ נואש נגד הזמן. אבל התוצאה שהתקבלה אחרי שבועיים מרתונים היתה סבירה בהחלט.
עובדה! גם היא חשבה כך. כששאלתי אותה לשמה היא ענתה בקול מתוק ומתנגן: "אלין בריז'יט מלודי". כך, בנשימה אחת ובאותה טבעיות שהיתה עונה ג'ודי ניר מוזס עוד לפני שהיתה גם "שלום" (ביומן הסודי שלי היא תוייקה דווקא תחת הקוד איי בי אם).
מאז לא נפרדנו לרגע, השיחות בינינו קלחו כשאני מבין איכשהו את מילותיה המתנגנות והיא מצידה צוחקת בחדווה כשאני מציג את רעיונותי המגובשים בצרור מילים אקראיות שהקשר ביניהן מתחרה רק במבטא הבלתי אפשרי שהפקתי בהתלהבות.
האהבה כיסתה על הכל. יותר משאהבתי את שפתה, אהבתי את שפתותיה שידעו להשתיק אותי לזמן בלתי מוגבל כמעט. ונתנו פירוש מופלא למושג נשיקה צרפתית.
שלושה חודשים נפלאים נמשכה החוויה הצרפתית. משפחתה לא נקלטה בארץ, והם חזרו לצרפת.
ברקע מתנגן השיר: "אדיו ז'ולי קונדי...
