2004-07 אבדה

עצב חמוץ תמידי ותמיר,

טעם בפה של הכאב מריר,

בזבוז מתקתק מתפשט בגופי

ודמעות ממליחות את דרכי אל סופי.

שמש ברחה, הסתתרה, נעלמה

והתעייפה, השתתקה נשמה -

רק גובר הרצון בתרדמת סמיכה

לאבד את חושיי לדקה ארוכה

ולקפוא במקום עם מבט מפוזר

בתנוחה משונה וברגש מוזר,

להרגיש את דמי מצטבר ברכותיי

ולחוש פעימות של הלב בעורקיי

ליפול בשינה עמוקה וכבדה,

לטבוע ברגש של האבדה

ולאחר שכרון החושים

למצוא אבדה ולהמשיך בחיים.

להתעורר עם רצון לנסות

לחזור לחיים, להצליח, לשרוד,

למצות כל דבר עד הסוף, להינות