שירים

גלות של ילדוּת

צעקה רכה של שתיקה,

מתקמרת בין צל רכסים,

נמסה על ערש גיא תאווה.

 

הליכה ארוכה של ילדוּת,

מפיחה רוח עמידה,

חוטאת יושרה כנועה.

 

מימיי אדמה פורייה,

מרווים חוף כמוס,

כאתנחתא לתקווה רפוסה.

 

ועכשיו צרחות,

לא כאב, הנאה,

אולי סבל מתוק,

התפתלות, תשוקה לקנאה.

כל הזכויות שמורות לרון אביטל ©
All rights reserved to Ron Avital ©

תגובות