סיפורים

הצמדנו שפתיים

הצמדתי שפתי לשפתיה. ינקתי אותה.
איזו סימטריה עגלולית. פאר היצירה.
הנוזל בעבע אל תוכי בשקיקה. והמשכתי. לגמתי.
היא כמו נענתה לשפתי. במין פסיביות כזו.
לא אמרה מילה משך אותו רגע נהדר. שתיקה.
העריתי את כל תוכנה אל פי.
לפתתי אותה בשתי ידי,  והיא, בשקיפות גופה,
התרוקנה אט אט ולא נותר בה מאום.
דממה מסביב. רק היא ואני.
הנחתי אותה על השיש במטבח, מתלבט...
אם לשטוף אותה עכשיו, או בבוקר.
 
©

תגובות