אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 237 יוצרים
חיפוש
זכר
עו"ד וסופר. שני ספרים שלו שיצאו לאור: "נקמה" (הוצאת בר - תמוז) - רומן מלחמה על רקע מאבק המחתרת העברית בארץ ישראל בבריטים ובערבים והמאמץ המדיני להקמת מדינת ישראל. "מסע במרחבי הזמן" (הוצאת אורעם) - מדע בדיוני. כמו כן, יצאו לאור על במות שונות ("מעריב", "מעריב לנוער", "הארץ שלנו", "קוסמוס - המבחר של אסימוב" ועתוני סטודנטים שונים) כמה עשרות סיפורים קצרים שלו, מהם מדע בדיוני, פנטזיה ועוד.
תאריך כניסה אחרון:
28/03/2018 08:11:24

נושא: שיעורים קדומים .

 
העלתה לדיון:
מרים מעטו.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
דברים שאמרו לי בנותי - עמירם פאל סיפורים (3/1/2007-20:50) 586 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

דברים שאמרו לי בנותי / עמירם פאל

 

יש לי שתי בנות

יפהפיות, חכמות, ממש מדהימות.

הדברים סובייקטיביים, נכון מאד

ובכל זאת נכוחים, אפשר בקלות לראות.

 

עדן ודנה עדיין אינן באמת גדולות,

אך לפני שנים אחדות, כשהן היו ממש קטנות

לפעמים כתבתי את אמרותיהן, אות לאות

והיו אלה דברי שפר, ממש פרפראות.

 

שמרתי אללי, רק כמה דוגמאות,

דעו נא כולכם, היו רבות אחרות.

לצערי, את כולן שכחתי, עניין של דקות,

מה שלא כתבתי אז, כעת כבר לא תוכלו לשפוט:

 

 

"עדן, מה ההיפך מחם?"

"קר".

"ומה ההיפך מקר?"

"שמש!"

 

"מה ההיפך מגבוה?"

"נמוך".

"ומה ההיפך מנמוך?"

"לעמוד על כסא!"

 

(מכסה את העיניים)

"עדן נעלמה לאיבוד!"

 

"עדן, תני לאמא נשיקה".

עדן מנשקת ברפרוף.

"לא כזו. תני לאמא נשיקה אמיתית. מצלצלת".

עדן: "צליל, צליל" ומנשקת שוב.

 

אבא ואמא מחליפים מצעים ומבקשים מעדן לעזור ולקחת את המצעים לסל הכביסה.

עדן: "אבל זה כבד לי".

אבא: "אז תעשי את זה בשני סיבובים."

עדן מרימה את המצעים, מסתובבת שני סיבובים במקום ואז לוקחת.

 

(עדן רוצה להדביק תמונה של שתי נשים שהופיעה בעיתון):

"אני רוצה להדביק את האישות האלה".
 

"אני מגריבה את הגרביים".

 

"אני הולכת לחנות לקנות כסף מהקופה".

 

(עדן רוצה ללכת גם היא לקונצרט):

"אני קנסרט?"

 

"אני מיכנסת החוצה".

 

"תסגרי את החלונים".

 

"מה אוכלים בחנוכה?"

"לביבונים!"

 

עדן (בבוקר יום חול רגיל באמצע השבוע): "בואו לשחק אתי".

"אי אפשר. את הולכת עכשיו לגן, לשחק שם."

"ואתם הולכים לשחק בלימודים או בעבודה?"

 

"איזה חג מתקרב?"

"חג הסופגניות!"

 

עדן בכובד ראש: "אם בולעים את המסמר אפשר לעשות חינוק!"

 

"אמא בן אדם, אבא בן אדם, עדן בן אדם. כולם בני אדים!"

 

"אני רוצה עוגה מזרחיה (עוגיה מזרחית)".

 

עדן מסתירה את העיניים עם הידיים: "אין עדן".

אבא: "יש עדן. מאחורי הידיים."

עדן: "אבל אין עדן עם עיניים!"

 

"העננים רחוצים!"

"למה?"

"הגשם רחץ אותם!"

 

עדן מנסה להעביר לולאה קטנה על הראש הגדול של אבא ולא מצליחה כמובן: "אוף, אבא, יש לך ראש כזה צפוף!"

 

"מי נותן לנו אור?"

"השמש!"

"ומי נותן לנו חום?"

"מדחום!"

 

"אבא, אתה תהיה שוטר ואני שוטרה!"

 

סבא משה סיים לרחוץ לעדן את הידיים:

זהו מותק, עכשיו יש לנו ידיים נקיות!"

עדן מקפידה על העברית: "לא נקיות סבא, מקולחות!"

 

עדן סיימה לעשות פיפי אצל יורם ואורית:

"יורם, למה יש לכם רק שירות אחד?"

 

"אל תצעקי חמודה".

עדן: "אני לא צועקת. אני מדברת בעברית!"

 

"תעירי את אבא מותק".

עדן הולכת להעיר את אבא ומוצאת שהוא כבר התעורר ויושב על המיטה: "אמא, הוא כבר התעורר, אבל הוא לא התעורר עם הטוסיק!"

 

עדן מחזיקה ביד בקבוק זכוכית: "תראו, מצאתי שיבורית!"

 

"עדן, מה לקנות לך מתנה לפסח?"

"חוט ומחט".

"למה?"

"לתפור לסבא משה את החורות במכנסיים!"

 

"עדן, כשיפה תגיע לגן, תתני לה את המכתב הזה, טוב?"

"בטח אמא. אני מחונכת!".

 

(אבא סיים להתגלח) "אבא, תראה לי את הזייפים שלך!"

 

"יש לי מקדח ואני עושה איתו פיו פיו לאנשים הרעים!"

 

"אני רוצה בונגרץ'!"

 

עדן מסרבת למסטיק מנטה: "זה חריף. אני רוצה מסטיק לא לגדולים. תן לי מסטיק לקטנים וחמודים!"

 

"טל רוצה שהוא יהיה החתן ןאני החתנה!"

 

"ניל נתן לי מכות רצח ואני נתתי לו גם. החזרתי לו מכות רצח עם היד."

 

"אני תולעת את המגבת".

 

עדן מחלקת פרסים למנצחי תחרות הריצה: "אבא, אתה תקבל תלף ואני שמונה תלפים!"

 

"אני רוצה להתחתן עם אבא!".

"ילדים לא מתחתנים עם אבות מותק".

"אבל גם אני עבה!"

 

אבא ועדן משחקים, אבא מנצח סוף כל סוף ומכריז: "תסתכלי מותק, ניצחתי."

עדן: "אני לא יכולה לראות. יש לי בדיוק, בול, דלקת בעיניים!"

 

"בפורים הבא, אני אתחפש לבטמנית ואחר כך לרבוט".

 

"ראיתי מתחת לשולחן שלנו ג'וק מסוג דבורה!"

"זה חרק מסוג דבורה. ולא צריך להרוג אותו."

"אבל זה דבורה מסוג יתוש, שכן צריך להרוג!"

 

"אני אקרא לכל החיות, בכל הארץ, לכל הדובות ולכל האריים".

 

"אריאל שרון עזר למכבי ת"א לנצח".

"אריאל שרון מותק?"

"לא, אריאל מהמקדונלד" (שחקן מכבי אריאל מקדונלד)

 

(עדן שמעה הסבר בספארי על הצב המסכן שמת מסרטן ורצה כמובן מיד לספר לכולם על הטרגדיה):

"שמעתם, הצב מת ממחלת התנינים!"

"מחלת התנינים?"

"לא, מחלת הסרטנים!"

 

"עדן, תסתרקי כבר."

"אבל אבא, אני ילדה קטנה. אי אפשר לדרוש ממני לעשות כל כך הרבה דברים!"

 

אבא מנסה לספר בדיחה ישנה:

"איך מכניסים פיל למכונית?"

עדן ממציאה בדיחה חדשה:

"מפנצ'רים אותו!"

 

"אני צריכה עטפרון לכתוב!"

 

עדן מוציאה לשון ומרגיזה את דנה הקטנה.

אבא: "זה לא יפה להוציא לשון."

עדן:"אבל אי אפשר להוציא לשון. זה תקוע!"

 

"דנה בולטת. היא צריכה לעשות ברקס" (דנה פולטת. היא צריכה לעשות גרפס).

 

"למה דנה יושבת מלפנים ואני מאחור? זאת השווייה!"

 

עדן מחזיקה צלחת מלאה בגזר גמדי: "דנה, רוצה לאכול גזר של גמדים?"

 

אתן, שתיכן, כאב ראש אחד גדול."

עדן: "אבל כל אחת מאיתנו כאב ראש אחד קטן!"

 

דנה: "אבא, תכבה לי את החלון".

 

דנה שופכת שקדי מרק בכמויות, לצלחת.

"דנה, מספיק".

"אבל יש עוד הרבה מקומים בצלחת".

 

"למה הנורה הזו לא מדולקת?"

"היא שרופה מותק".

"אבל אין בה אש!"

 

"תראו מה קיבלתי מהגן לפסח – גביע של אליהו ענבים!"

 

"זאת לא אני שליכלכתי. זאת קים."

אבל קים לא היתה כאן היום בכלל."

"לא, זה הילד שבכאילו."

 

"דנה'לה, עוד אל תירדמי. אמא תיכף מביאה לך את המאטרנה ואז תוכלי לישון. תראי בינתיים את הסרט בטלביזיה."

"אבל אני עוד לא גדולה. אני לא רואה סרטים."

 

"מי נותן לנו חלב?"

"פרה."

"ומי נותן לנו ביצים?"

"תרנגולת."

ומי נותן לנו עוף?"

"אמא!"

 

דנה מפהקת: "הפה שלי רעב!"

 

דנה בוחנת את עוצמת שרירי הזרוע של אבא ואחר כך של עדן:

"אצל עדן זה לא עובד!"

 

"דנה'לה, תטעמי ואז תגידי אם את רוצה לאכול את זה או לא."

"טעמתי לפני שנים רבות ואני לא אוהבת את זה!"

(הילדה בת שלוש בערך)

 

דנה בשירותים: "סיימתי, ברוך אתה ה'!"

 

"שוקתתי את הצמחים!"

 

דנה הולכת לישון: "אבא, תסמיך אותי!"

 

"אני מפחדת מכלבים גדולים, אבל לא מכלבים קטנים ולא מחתולים קטנים וחתולים גדולים."

"למה?"

"כי כלבים גדולים יכולים לטרוף אותי. כלבים קטנים וחתולים קטנים חושבים שאני יכולה לטרוף אותם!"

 

דנה למדה על הדחת המים בשירותים בריבוע הגדול כשעושים קקי ובריבוע הקטן כשעושים פיפי.

"דנה'לה, למה את לוחצת גם על הריבוע הגדול וגם על הקטן?"

"עשיתי גם פיפי וגם קקי!"

 

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות סיפור מקסים אהבתי מאוד / 3/1/2007
  ללא תגובות בנותייך מתוקות .משעשע ומצחיק היה עבורי לקרוא / 3/1/2007
  ללא תגובות לא הייתי קורא לאוסף האמירות הללו סיפור. אבל זה כל כך יפה. כל כך התפעלתי מהחוכמות של הילדות. / שיר יובל 4/1/2007
  ללא תגובות משעשע ונפלא.... / נאדין 6/1/2007
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית