איך שכחתי שיר

הדלתות נסגרות אחת אחת

ומותירות אותי עם עצמי

ועוד אחת שקוראים לה אני.

אחת אחת נטרקות

בדממה מאלחשת

ובחלל כאן נשארות אני-

וזותי שעומדת מולי.

והחלל הזה-

אינסופי וגם אפסי הוא

זה הווירוס, הנוגדן

זה החומר שקיים שם-

נעלם הוא.

זה הריק הממלא אותי

זה השיר הזה

ואותו אחד שלא נכתב

שנשכח ואבד.

זה המקום שאכל וגם פלט אותי,

המקום שמילא וגם רוקן אותי

זה המקום שהכל בו

דבר והיפוכו.

זה המקום הריק

זו השלדה החלודה

שהשארתי בתוכי

כשעזבתי

אותך.