שירים

זרעת

זרעת את זרע של האי אהבה
נטעת אותו באיטיות מתמשכת
והנה את קוצרת מה שזרעת
ביד לא עדינה קרעת מתוך ליבי
בי אין שום חרטה  ניסיתי הכל
והלכתי בראש מורם בידיעה
יגיע יום ואת קצרי את אשר זרעת
הפחד הוביל אותך בדרכים קרות
בהם אין כל איזכור לאהבה או חום
ברחת ממני הרחקת אותי מליבך
כי בו מצויה האמת זו היציבה
עיוורת לליבך התכחשת בחשת
באהבה כבמשחק הימורים טרפת
את הקלפים והפסדת מבלי להבין
זרעת את זרע של אי אהבה  בידייך
ששכחו לרגע ויותר מרגע ימים אחרים
בו הלכת בעקבות הלב והפחד הובל
במקום להוביל כעת את מובלת בזרע
אותו הטמנת באדמתך ואדמתי שלי
נקיה מול רוחות השינויים בהם אני
מוביל  כל יום מחדש בלב מתחדש

תגובות