אמונה.

אמונה.

מתוך הכאב

הכי נורא ושחור,

מתוך הזמן

שפתאום זורם לו לאחור,

מתוך ליבי

שמאיים הכל לשבור,

מתוך כל זה

זורם לפתע אור.

מתוך אמון

שפתאום התרסק,

מתוך פחד

שלפתע התפרק,

מתוך גוף

שפתאום התרחק,

מתוך המנהרה

האור עדיין בוהק.

מתוך האור

בקצה המנהרה,

מתוך הכאב

נלחשת תפילה,

מתוך הזמן

מתחדשת אמונה,

מתוך ליבי

זורמת אהבה.

מתוך פחד

שחור וכואב,

מתוך גופי

שכל כך דואב,

מתוך ליבי

שכל כך אוהב,

בסוף כל מנהרה

יש אור בהיר שמהבהב.