שירים

* ידיד לעת צרה

 
בין תופל ללבן עומד
יד זרה בעלת פה
שפתיים משורבבות
מוכנות 
 להדוף ולדחוף
 
צפון הלב סגור במפתח
שנזרק ואין לו תחליף
מפני היד הגסה
המנסה לפרוץ המנעול
בכל עת בכל רגע
רכות המכסה על פגע.
 
פעמים מרגיש בודד
פוסע על החוף
הר געש בולע סוגר
גלי הטירוף מנגד.
 
אם ירכיב משקפיים נכונות
יראה כי חברים לו לרוב
כל אחד כנגד סבל ומכאוב.
מאות מילים וקטעי שירים
שיצק בהם חיים
והם כמלווים נאמנים
בדרך אל המשפט
היוצא והנחרץ
אל השיגעון החדש שצץ.
 
יש בחיקו סבלנות וכמה ניסים
הרכבת שלו
לא תרד מן הפסים

תגובות