יצירות אחרונות
התחלות וסופים (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (1 תגובות)
לנה /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (8 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
ימים נטולי חמלה (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/03/2024 07:01
בלי להבין שפתו (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/03/2024 06:38
בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/03/2024 03:06
עמלקים עליך ישראל (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -27/03/2024 23:41
שירים
הארץ הזאת17/11/2006 הבית הגדול והנורא הזה ייהרס בסופו של דבר בעצמו הדרך קשה ורכה תתפורר אט אט באין תמרור לגדרו והלילה ישרוד את אחד מכוכביו לשמשו. הרוחות שהלכו וגאו ייעלמו אל תוך הבזקיהם והעיר תיסוג אל תוך מבצר קדמון שהיה ושומם נותר. השערים נעולים, היטב נעולים בתוך מנעולם. הארץ עוד חיה מפרורי גסיסתה וכל נשימותיה חוזרות על עצמן. מישהו ממחזר מנהיג מעפרי הרפתות ובכל זאת אין עוד אנשים למכאוב ואין לשמחה. תמיד הכיסאות מלאים אך אין יושב ואין בא וחיוכים מקיר לקיר ושטיח אדום, ומזנון שנהב הכל יפה בהחלט יפה וכיעור אחד מעז להפר, מן הסתם. ועינייך פוסעות על לחיי לאטן בריקוד מדגדג מעודן ופיך מרתך מילים לאותיות, ערומות מבודדות עד אובדן תכריך משי נושר מגופך תלתל בראשך נושם, עוד יפעם.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |