יצירות אחרונות
THANK YOU MR.PRESIDENT (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 00:11
התהפוכות שלך (0 תגובות)
שיח אחר /שירים -24/04/2024 21:35
הו קֶרוֹל.. (1 תגובות)
צביקה רז /שירים -24/04/2024 20:57
אנומליה. מתוך ספרי דיו ודופמין (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -24/04/2024 20:10
פסח על שום מה (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/04/2024 16:44
הַשֶּׁקֶט יַפְעִים בִּי שִׁיר - בהקדשה לרבקה עם המונה ליזה (11 תגובות)
אביה /שירים -24/04/2024 07:39
להתראות יקרים! (19 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -24/04/2024 07:28
שִׁיר חָדָשׁ (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -24/04/2024 04:37
פעם יהיה טוב (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/04/2024 23:59
הַשְּׂפָתַיִם שֶׁל הַמּוֹנָה לִיזָה / קְצָת בּוֹרְחֶס קְצָת פִּיאָצוֹלָה ... / (16 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/04/2024 23:46
שירים
במעגל הימיםהכד המוכסף הבוהק הזה שומר בתוכו את אפרי הימים השחוקים הספרים שקטים שקטים מונחים לפי שהונחו. אין ההיסטוריה שורה בתוכם, כדרכה תמיד, מאחור ואפרי הימים יתנחמו בחום תמידי במחשך אחד נצחי. הספרים קוראים את עצמם כדוֹמם המרגיש את עצמו. המילים שטוחות ונחנקות בחוסר אוויר לנשימה. אין גן עדן שוֹרה בלא גירוי המזמין תגובה. והספרים כמו עיר שעריה סגורים ואוכלת עצמה בקרבה. מישהו ניסה לאסור ימיו ברצועה אל עציץ עולה על גדותיו במדף שם אין לאפרי הימים מקום והעציץ עוד מקיא מתוכו הכל. פעם היתה לו אדמה הדוקה על שתיל קט ורך עכשיו מונח דוּמם ריק מאחור כמו ספר שאינו מספר עוד. גם האפרים השחוקים יישכחו כמו הזמן השוכח עצמו. הכד ,כך נראה, יישאר עוד דורות על רף זה או אחר המדפים יבינו משהו אך ינצרו סוד בשתיקה. והאדם, ימשיך וישחק ימים לאפרים אל כדים אחרים. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |