אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 170 יוצרים
חיפוש
זכר
תאריך לידה: 10/10/1951
מורה ומחנך 45 שנות ניסיון בהוראה וחינוך. מלמד בבית ספר תיכון אנה פרנק בקיבוץ סאסא גמלאי של רשת אורט ישראל וקדימה מדע. בוגר הטכניון במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בתחום המכונות. מתמחה בתכן מכני. אוהב לצייר ולכתוב שירים מגיל 17
E-Mail:
אזור מגורים: כרמיאל
תאריך כניסה אחרון:
20/04/2020 05:31:42

 
נושא: זמניות.

 
העלה לדיון:
יקי דסא.
 
 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
אהבה זה כל הסיפור - חלק א - שמואל כהן סיפורים (1/5/2020-05:21) 108 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

אהבה זה כל הסיפור/ ש.כהן

״מצטערת, זה מה שאמרה. לבו של דני נחמץ. כל כך חיכה לפגישה הזאת. מולו ישבה צעירה יפיפייה בבגד הדוק בצבע אדום, שערה השטני והגולש כאילו קרא תיגר לחלומותיו , כך ראה אותה בעיני רוחו.

״אוקי״, הבנתי, הכל בסדר". דני השפיל מבטו לרצפה, חודשים רבים מאז שגמלה בליבו ההחלטה למצוא בת זוג כדי להקים איתה משפחה הוא מתאכזב שוב ושוב. לפתע חש כאילו נמצא בלב האוקיינוס, גלים גבוהים סוגרים עליו מכל עבר, עוד רגע וישטפו אותו אל הלא נודע.

״אני אשלם את החשבון״ אמר, אבל אי אפשר להתעלם מהאכזבה על פניו.

״תבין״, אמרה בלחש, מנסה לנחם אותו. מבטה היה נבוך, היא הבינה שאיכזבה את דני.

״אתה עוד תמצא בת זוג מתאימה לך״. חיוך קל היה על פניה.

היא קמה מהשולחן ועזבה את בית הקפה הקטן בפינת הרחוב שבו גר. דני נשאר לשבת, הוא חש לאות, כבר לא ידע על מה לחשוב.

"לא יכול להיות, לא הגיוני," דיבר לעצמו , סקר את חלל בית הקפה , ארבעה זוגות היו שם. "כנראה גם הם נמצאים בדייט", חשב לעצמו וקם מכיסאו , השאיר שטר של מאה שקלים על השולחן, סימן למלצרית שעזב.  

דני שחם, צעיר כבן שלושים, רווק, עובד בהייטק, בחברת סטרטאפ . מנתח מערכות בכיר, גבר נאה, גובה מטר ושבעים, מבנה גוף ספורטיבי. כל יום בשעה שש בבוקר מגיע לקאנטרי קלאב הקהילתי נכנס לחדר הכושר, כחצי שעה רץ על ההליכון ולאחר מכן שוחה בברכה עוד כחצי שעה. עשר דקות בג׳קוזי, עשר דקות בסאונה היבשה ומשם למקלחת. לפני שעוזב את הקאונטרי רענן ומוכן ליום עבודה נוסף הוא ניגש למזנון הקטן הממוקם סמוך לחדר הכושר במתחם הקאנטרי.

״כוס קפה הפוך בבקשה" פנה דני לצעירה שעבדה במזנון.  דני דיבר בשקט, נראה היה שענייני העבודה מעסיקים אותו, הוא  אף פעם לא שם לב מי זאת הצעירה הזאת,  בשבילו היתה שקופה.

דני לגם  מהקפה במהירות , זרק את הכוס החד פעמית הריקה לפח האשפה ולאחר מכן מיהר לחברה. נכנס למשרד והתיישב מול המחשב.

״אני חייב למצוא מישהי שתאהב אותי, די, מספיק, אני רוצה זוגיות, אני רוצה משפחה וילדים״. דני דיבר אל עצמו, הוא היה מאד מתוח וניכר כי קשה היה לו להתרכז בעניינים השוטפים של עבודתו. בדמיונו ראה עצמו נשוי לאשה אוהבת, שני ילדים, את האחד נושא על ידיו  והילד השני אוחז בידה של  אשתו הפוסעת לצידו.

כשהדליק את המחשב נכנס לאתר היכרויות הידוע שיש לו שם חשבון.

שתי הודעות מנשים חיכו לו.

דני קרא את ההודעה  הראשונה:

-  הי, שמי גלית, בת 28, נאה, מבוססת, רווקה מחפשת אהבה. אשמח שתיצור קשר.

דני רשם את מס' הטלפון בזיכרון הנייד שלו ועבר להודעה השניה:

-  שלום רב, אשמח להיפגש איתך  למטרה רצינית . שמי ציונה , בת 26 , גרושה עם ילד. רוצה לפתוח פרק ב'  בחיי.

גם את מספר הטלפון של ציונה רשם דני בזיכרון הנייד שלו. דני המשיך לעסוק בענייני החברה  ולקראת הצהרים החליט להתקשר לגלית.

"הלו, מי זה"? נשמע קול נשי  רך ומפתה בטלפון הנייד.

"הי, קוראים לי דני, קראתי את ההודעה שלך" ענה דני  ובקולו נקרה התרגשות קלה.

"אני שמחה שקראת, אתה יכול לספר קצת על עצמך"? שאלה גלית, היא נשמעה סקרנית ולהוטה לקיים את השיחה.

"קוראים לי דני שחם, אני בן שלושים, עובד בהיי- טק, מחפש קשר רציני" . דני דיבר בלחש, כבר לא מאמין שמשהו רציני אכן יקרה.

"אני גלית לשם, מרצה באוניברסיטת תל-אביב בפקולטה למדעי הרוח, בת עשרים ושמונה,  גם אני מחפשת זוגיות". גלית נשמעה לדני כבחורה אמינה שבאמת מחפשת זוגיות.

"אז בואי ניפגש" אמר דני, עכשיו נשמע יותר נינוח.

"בשמחה, איפה אתה רוצה להיפגש"? שאלה גלית ובקולה ניכרה ציפייה .

"אפשר בלובי של מלון דן, אחר כך נלך לאכול יחד ארוחת ערב". בעיני רוחו ראה אותם יושבים לאור נרות , אוחזים ידים ומרעיפים דברי אהבה זה לזו.

"באיזו שעה"? שאלה גלית  בהתרגשות קלה .

"היום בשעה שמונה בערב, מתאים לך"? שאל דני בקול בוטח. הוא היה בטוח שגלית תסכים למקום ולשעה .

"קבענו, ניפגש שם בערב". ענתה בקול מפתה .

"להתראות בינתיים" ענה דני וניתק את השיחה. הוא היה אחוז התרגשות. הוא ניסה לדמות את דמותה של גלית בעיני רוחו. הוא דמיין שמתוך המחשב יוצאת בחורה יפיפייה  ומזמינה אותו  בידה אליה.

 האם שוב יתאכזב כמו בכל הפעמים הקודמות?

ההמשך בשבוע הבא...



חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות התרגשות / יום טוב צבי 9/5/2020
  ללא תגובות תחושת החמצה / גלי צבי-ויס 9/5/2020
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית