אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 188 יוצרים
חיפוש
תאריך כניסה אחרון:
27/03/2020 01:17:21

 
נושא: זמניות.

 
העלה לדיון:
יקי דסא.
 
 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
יום בחיים - מיקו סיפורים (27/3/2020-01:20) 193 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

הוא יצא בנסיעה אטית מהרחוב לכיוון העיר. בכביש לא נראו מחסומים וגם לא ניידות מהבהבות, והוא התקדם לנסיעה מהירה יותר עד שהגיע לסופרמרקט. עכשיו נחה עליו שלווה, מעין הכרה ששבה. עולם כמנהגו נוהג, גם אם אתה לא הולך לעבודה, גם אם מודדים לך חום בכניסה. אבל לקראת הסוף, כשעמד מול מקרר ביצים לבן וריק, חשב שככה נראית מציאות כשהיא מתחילה לנזול.

הוא ניכש עשבים בחצר הבית. האדמה הלחה של שלהי החורף היתה נדיבה וריחנית, והגבעולים הגבוהים והגאים נתלשו בקלות. הוא מצדו היה מוכן להעביר כך זמן, עם שמש נמוכה שיודעת את מקומה ועם שטף חדשות אפוקליפטיות ברדיו, שמרתקות אותך כמו סרט מלחמה. מדי פעם הטלפון הנייד הפסיק את השידורים וחזר לתפקידו המקורי. שיחות עבודה למרות החופש הכפוי, הילדים שכבר עזבו את הבית ועכשיו מתכנסים לארגון מחודש, וגם מכשיר חשמלי שהוזמן ואספקתו תידחה עקב המצב. יש להם במקרר שלוש תבניות ביצים, ועכשיו זה נראה לו מעט מדי.

רננה יצאה להזמין אותו לארוחת צהריים ונעמדה לרגע. "כל כך יפה פה, אלוף אתה". הוא הרים מבט. הוא העריך את מה שיש. הוא גם העריך שיזדקק לחצי יום רק כדי לאסוף ולפנות את כל העשבים העקורים, אבל עכשיו זמן לא חסר.

השמש נטתה לשקוע כשקם משנת הצהריים. הטלפון האיר עם עוד משבר פוליטי ועוד שני מתים. רננה ישבה מול הטלוויזיה והבית הריח ניקיון. עכשיו גם נלי היתה ערה, טרודה בין איסוף ציוד לבין חיפוש נואש אחרי מידע - האם הגיוס שלה הולך לקרות בזמן. וככל שהתערפל המידע היא הלכה ואבדה אל תוך קריאה חנוקה: "אין, אני לא נשארת פה, לא מעניין אותי!". הוא רצה לחבק אותה. רננה חיבקה.

בחצות מזג לעצמו עוד קצת. הוא יירדם או לא יירדם גם בלי האלכוהול הזה שדופק לו את הגוף, בוודאות. בגילו כבר מרגישים את זה, אבל בשעה הזאת הוא לא יפסיק פתאום להיכנע. הוא העיר את הטלפון והטלפון האיר אותו. מישהו כתב שהמגיפה הזאת תשנה חיים של אנשים, הם ייהפכו להיות יותר מוצפים, ממוקדים, מאותחלים. נשמות לכודות יצאו לחופשי, חיים משמימים ייזרקו לפח, אהבות סוררות ירימו את ראשן. אם רק נשרוד.

אם רק נשרוד.

 

 

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות המציאות מתחילה לנזול / גלי צבי-ויס 27/3/2020
  ללא תגובות אם רק נשרוד / שמואל כהן 5/4/2020
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית