סיפורים

גמר חתימה טובה/שמואל כהן.

 גמר חתימה טובה/שמואל כהן.

 

מנהג היה במשפחתי להזמין את הורי ז״ל בערב יום כיפור לסעודה המפסקת . נסעתי כל ערב יום כיפור לביתם שבקריית ים כדי להביאם אלי . לאחר הארוחה המפסקת אבי ואני הלכנו לבית הכנסת השכונתי.

לימים, אבי התקשה מאד בהליכה, אז הלכתי לבד , שקוע בהרהורים , הבדידות הכתה בי כרעם ביום בהיר.

קיוויתי שתפילתי תתקבל אצל בורא עולם ואבי יבריא . הייתי נאיבי.

באחת השנים, כשבאתי לקחת את הורי לביתי, שמתי לב שידה של אמי חבושה .

״אמא מה קרה ?״ שאלתי.

״שום דבר סמיקו ״ ענתה , סמיקו היה שם חיבה שלה אלי.

כוויה קטנה , מכוס תה  .

תמיד ידעתי שאני הייתי מקור גאוותה , בן בכור שהגיח לעולם אחרי עשר שנים עקרות.


לאחר הסעודה המפסקת הלכתי לבית  הכנסת השכונתי . עטוף בטלית .

התפילה עברה מהר , עשרות מתושבי האזור התקבצו בבית הכנסת לתפילת כל נדרי .

בתום התפילה מיהרתי הביתה .

״גמר חתימה טובה ״ אמרתי  כשנכנסתי ונישקתי  את הורי , אשתי ובנותיי.

שמתי לב שאמי ישבה בשקט , המבט בעיניה הקרין כאב.

״אמא מה קורה? תראי לי את הכווייה

אמי הסירה את התחבושת , עיניי חשכו, היד נראתה שחורה, הבועות התנפחו בצורה מפחידה , ניכר כי זאת הייתה כוויה קשה.

״בואי, נוסעים למגן דוד, את חייבת טיפול דחוף ״אמרתי בהתרגשות.

ליוויתי את אמי לרכב הפרטי , התנעתי , הפעלתי אורות מהבהבים והתחלתי לנסוע ,השכנים לא הבינו מה קרה . מדוע אני נוסע בערב יום כיפור ?

את התשובה קיבלו מאוחר יותר כשחזרתי עם אמי כשאת ידה מעטרת תחבושת חדשה המכסה את הכוויה . ניכר בעיניה כי רווח לה והכאבים פחתו .

נכנסנו הביתה , אנחת הקלה פרצה מגרוני, השכנים דפקו בדלת , הסברתי מה קרה .

זאת היתה הפעם השנייה בה נסעתי ביום כיפור , הפעם הקודמת היתה ביום כיפור בשנת 1973.המלחמה היתה הגורם לכך .

הפעם הכוויה של אמי.

״תודה סמיקו אמרה אמי ונישקה אותי״

״עשית מצווה גדולה ״ אמר אבי.

״זה היה פיקוח נפש" אמרתי .

הפניתי ראשי לצדדים כדי שלא יראו את הדמעות שזלגו מעיני.

ידעתי כמה אמי אהבה אותי,

כמה כאב היתה מוכנה לסבול.

כדי לרצות אותנו.

אהבה של אמא.

גמר חתימה טובה.

 


תגובות

יום טוב צבי / איזה בן אתה / 16/11/2019 08:36
גלי צבי-ויס / סמיקו... / 16/11/2019 08:52
אושרדור /  לדעתי את הנשים של אז � / 16/11/2019 15:51