אביונת לב

 נֶאֱחַזְתִּי בְּמַחֲשָׁבוֹת

הָיָה זֶה יוֹם עֲרָפֶל

וְדוֹמֶה עַל הָעֲנָנִים ... הִתְאַבֵּל

חוּטֵי הַמַּחְשָׁבוֹת

נִכְרְכוּ כַּעֲפִיפוֹן

שֶׁנֶּעֱלַם בָּעַרְפִלִּים

תָּעָה שָׁעוֹת

עַד לַיִל יָרַד

חֻפַּת כּוֹכָבִים פֶּתַע

הִצִּיתָה

גּוּפִי הַנּוֹטֶה לָאֶבְיוֹנוֹת בְּאֹפֶן  תָּדִיר

אַךְ דּוֹמֶה

בְּלִבִּי הִיא רָחֲקָה 

זוֹ הַאֶבְיוֹנָהּ

זְמַן מָה 

רֶטֶט לִבִּי נָדַם