יצירות אחרונות
שיר השבוע - מֶסִּי , רוֹנַלְדּוֹ (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 22:00
חיים בהבלחות (0 תגובות)
רחלי ג. /שירים -25/04/2024 21:43
הספקטרום של האותיות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -25/04/2024 21:33
כְּמוֹ סַנְדָּלִים תַּנָכִיִּים (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -25/04/2024 17:33
ארבעה בנים (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -25/04/2024 16:48
צבוע (6 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -25/04/2024 10:39
הלילה לא נהיה מאושרים (1 תגובות)
לירון תמם /שירים -25/04/2024 08:12
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַכֹּל (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/04/2024 04:40
THANK YOU MR.PRESIDENT (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 00:11
סיפורים
הפוזמק
כבר מהרגע הראשון ידעתי שעלי לשמור לעצמי את כל המזכרות קרוב קרוב ללב. לא חלילה שחשדתי בה מלכתחילה , אבל ידעתי. נשמרתי מכל משמר עד לאותו הרגע בו שכחתי. וכך זה היה: עמדנו, שני סטודנטים חסרי כל, במונמארט, ברובע האומנים, מתבוננים בצייר מניאטורות שצייר על בד. שירת לוגמי יין הבּוּז'ולֶה נשמעה ברקע, רוחות הסתיו נשבו. היא הביטה בי. שפתיה חייכו, עיניה האפורות דיברו, ושערה הבלונדיני קרץ. הצייר, בעודו רכון על יצירתו, הפנה אלי מבט ירוק, אפוף בצחוקים ואמר : " תן לי חתיכת בד, ואני כבר אצייר את הבלונד הזוהר הזה ". פשפשנו בכיסים, רוקנו את התיקים והחיפוש היה לשווא. הצייר התכופף, הרים את שרוול מכנסי, הצביע אל עבר גרבי הלבנות, צחק ואמר: " voila` ". הוא צייר את עיניה המדברות , את שפתיה המחייכות ומסביב, מכל עבר גרבי, התנוצץ הבלונד הזוהר, הקורץ והמסנוור. שנים חלפו, היא נשארה בפריז כזיכרון מתוק לשנים סוערות ואני נדדתי בין אהבות אחרות. בכל עת שריחות הסתיו חדרו מבעד לחרכי חלוני, גרבתי את פוזמקאות הבלונד הקורץ. אמש התדפק הסתיו על חלוני. גרבתי את הבלונד הקורץ ויצאתי לעיסוקי. שבתי עייף ורעב. השלתי מעלי את כל בגדי, הכנסתי למכונת הכביסה וכשפניתי לרוקן את הכביסה חשכו עיני. משני הפוזמקאות נותרה רק אחת. חיפשתי בתוך המכונה ובסביבתה, בחדרים ובמקלחת ולא נמצאה האבדה. למרות שידעתי שעלי לשמור לעצמי את כל המזכרות קרוב קרוב ללב, גברה עלי מכונת הכביסה ברגע אחד של עייפות וטרוף טרפה את פוזמק הבלונד הזוהר, הקורץ והמסנוור. כל הזכויות שמורות לרחל ויידמן
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |