אהבה בחסד

כשנולד לו בנו בכורו,חלום שהתגשם בהיותו בן חמישים שנה כבר חולה ודמנציה אוכלת אותו, הוא תפקד כאבא כבעל...אישתו הנאה בטחה בו בכל ליבה ושמחה על כל הישג קטן

כל יום היה ניצחון קטן של אהבה חסרת גבולות, אהבה פשוטה מלאת הבנה וחום, בית נאה ומסודר קן חמים

מסודר לפי טעמה בהתחשב בצרכים שלו. היה סדר יום, מסודר מאורגן. הייתה יושבת איתו עושה את התרגולים היומיומיים. היו שרים יחד צוחקים עוברים על תמונות ואירועים...ומסיימים בחיבוק מעודד

היה הייתה מאושרת שלימה בבחירה בו כבעל, ידע להשיב אהבה, לדאוג לצרכיה אף על כל הקשיים שלו…

זכורני יום אחד במיוחד, שבועות אחרי שנולד הבן. הוא ישב עם עצמו היא הייתה בעבודתה. רשם כל דבר שקשור לצורכי הילד..ממקלון אוזניים עד טיטולים.כל פריט ופריט ולא שכח כמה משחקים קלאסיים של ילדים הלך קנה הכל בדיוק וריכוז והביא הביתה הכל בעצמו..וחזר והלך לחנות אחרת וקנה ארון פלסטיק נאה

סידר הכל בארון ומכל דבר היו שלושה או ארבע פריטים זהים. למשל מוצצים זהים שאם יאבד אחד יהיה זהה הילד יחוש פחות אובדן.

סידר את המשחקים יפה בארונית של הילד, בחדרו. הכין צהריים קישט שולחן.   היא שבה הביתה מחוייכת ונכונה להמשך עוד יום איתו ועם הילד, עוד יום מתגמל אך לא פשוט, נטל גדול סחבה על  כתפיה.

הוא הוביל אותה לאחר ברכה חיבוק ונשיקה. אל השולחן היא חייכה ונהנתה מן הסעודה הטובה. לאחר מכן הראה לה את מה שקנה וסידר, למבטה התמה ההמום, אמר שלא יחסר לכם דבר. כשהראה לה את המשחקים שהם בעצם לילד בוגר יותר אמר לה בצלילות דעת של רגעי חסד ,זה למען ידע הילד שאני איתו ,גם אם לא אהיה מודע לו. היא ספק חייכה ספק בכתה..נישקה אותו רכות..ואמרה לו לך לנוח עתה, היום לא צריך תרגול עשית די. הוא נשמע לה ופרש לחדרם לנוח.  היא דקות ארוכות עמדה בוכיה מחבקת אתה הילד..ומטפלת בו..אף דיברה עם אמה והתרגשו שניהן. לאחר מכן , הילד היה ישן רגוע. הביטה בו מעל המיטה, בעיניים חולמניות נשכבה לידו הניחה ראשו על חזהו...חשה את ליבו..חיבקה אותו בעוצמה..ושניהם ידעו, יהיה מה שיהיה, מה שיש ברגע הזה תמיד יהיה.