חזרה ליצירות
שירים

(אֵין) אֲהָבוֹת שְׂמֵחוֹת - לתומר קליין - סהרור

אביה | (24/04/2019 05:40) | 90 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הָיֹה  הָיָה סִפּוּר נִפְלָא
עַל גֶּבֶר וְאִשָּׁה
שֶׁאָהֲבוּ נוֹרָא נוֹרָא?!
לִאֶחָד מֵהֵם בֵּן זוּג,
בַּיִת מִשְׁפָּחָה וִיְלָדִים
וְהַאַחֵר בִּבְדִידוּתוֹ
נִפְגְּשׁוּ הֵם בְּאֶמְצַע הַחַיִּים
וְכֹל מְבוּקָשָם:
לְתַבֵּל אֶת שִגְרָת הַחַיִּים.
הִתְוַדְעוּ הֵם
אֶל סוֹד הָאַהֲבָה הַמְּתוּקָה
הַנִּקְרֶאת בפי כֹּל גַּם אֲסוּרָה!

הִסַחַפוּת אֶל גְּבָהִים וּמַעֲמַקִּים
הוֹלִידָה שִׂיחוֹת נֶפֶשׁ וְתַעֲנוּגוֹת בְּשַׂרִים
לִפְעָמִים גַּם גִּיבוּבֵי שְׁטֻיּוֹת
וְדִיבּוּרִים עַל פַנְטַזְיוֹת לֹא מְצִיאוּתִיוֹת.
בִּזְכוּת אַהֲבָתָם  הִתְגַּבְּרוּ
עַל מִכְשׁוֹלִים וְנִצְּחוּ
אֶת הַמֶּרְחָק  וְהַקְּשָׁיִים.
כָּךְ חָלְפוּ בְּכֵּיף הַיָּמִים
וְנָקְפוּ הַשָּׁעוֹת,
וּבֵינֵיהֶם גַּם נְפִילוֹת 
וְאִי הֲבָנוֹת.
וְכָךְ סָבַב הַגַּלְגַּל 
וְהַרִיחוּף נָשַׁק לַשָּׁמַיִם
וְנִסְחַף אֵל-עַל.

בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד,
לְלֹא הַתְרָאָה, הִתְהַפֵּך הַמַּזָּל
וְאֶחָד הַצְּדָדִים קָבַע אֶת הַגּוֹרָל.
הִשְתוֹמֵם הַצַּד הַשֵּׁנִי 
וְלֹא הֵבִין אֶת פֵּשֶׁר הַמַּעֲשֶׂה 
הַנּוֹרָא וְהָאַכְזָרִי.
טָבַע הוּא בְּיָם שֶׁל כְּאֵב וּדְמָעוֹת 
וְרַק בִּקֵּשׁ תְּשׁוּבוֹת
הֶסְבֵּרִים וְהַבְהָרוֹת.

סִפֵּר הַצַּד שֶׁהִתְעָרֵב בַּגּוֹרָל
עַל נְפִילַת מֶתַח וּמוֹרָל,
עַל סִכְסוּכִים וְחֹסֶר מַזָּל, 
דִּבֵּר הוּא עַל קְשָׁיִים 
וְעַל שִׁבּוּשׁ מַהֲלָךְ הַחַיִּים,
סִפֵּר עַל הַא וְעַל דַא 
אַךְ תַּאֲמִינוּ לִי יְלָדִים
עַד הַיּוֹם אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ
בְּדִיּוּק אֶת הַתְּשׁוּבָה.

תְּחוּשַׁת הַהֶלֶם וְהַהַפְתָּעָה הַנּוֹרָאָה,
שִׁבְּשׁוּ לַצַּד הַשֵּׁנִי אֶת הַהִגָּיוֹן וְהָרְאִיָּה
הוּא חָשׁ טוֹבֵעַ בְּיָם שֶׁל מְצוּקָה 
וְלָכֵן בִּקֵּשׁ קְצָת אֲוִיר לִנְשִׁימָה
וְעֹגֶן הַצָּלָה.

נִסָּה הַצַּד שֶׁהִתְעָרֵב בַּגּוֹרָל
לְהוֹשִיט יָד לְעֶזְרָה אַךְ נִבְהַל
מִן הַהְתְאוֹשְשוּת הַמְּהִירָה
וְכָךְ נִשְׁאֲרָה יָדוֹ תְקוּעָה בָּאֲוִיר
וְקָשֶׁה לוֹ עֲדַיִן לְהַחֲלִיט,
הַאִם לְהָרִימָה וּלְהָצִילָה 
אוֹ אוּלַי עָדִיף לְהַטְבִּיעָה.

הֵבִין הַצַּד הַשֵּׁנִי לְלִבּוֹ שֶׁל הַמִּתְלַבֵּט.
כֹּל כָּךְ אָהֲבוֹ וְהִתְחַשֵּׁב בּוֹ עַד שֶׁהֶחְלִיט
גַּם לַחֲשֹׁב בִּמְקוֹמוֹ.
נִתֵּק הוּא אֶת יָדוֹ
מִן הָאֲחִיזָה וְקָפַץ אֶל הַבִּלְתִּי נוֹדַע.


אִם תִּשְׁאֲלוּ יְלָדִים אֶת הוֹרֵיכֵם
מַדּוּעַ בָּחַר הַצַּד
הַנִּפְגָע לְשַׁחְרֵר אֶת הָאֲחִיזָה 
וְלִבְחֹר בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה,
לֹא תָּמִיד יוּכְלוּ הֵם לְסַפֵּר לָכֶם
אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה.

תגובות

גלי צבי-ויס / תהפוכות הגורל / 24/04/2019 07:06
יום טוב צבי / נפגשו באמצע החיים / 24/04/2019 09:10
סהרור-תומר קליין / תודה על הקדשה / 24/04/2019 09:25
מרים מעטו / ~love~ / 24/04/2019 13:31
נורית ליברמן / הָיֹה הָיָה סִפּוּר נִפְלָא עַל גֶּבֶר וְאִשָּׁה / 24/04/2019 20:43
יצחק אור / החיים כמשל / 25/04/2019 09:20
חזרה ליצירות