שירים

כרוניקה

כרוניקה 02.05.2018

רוצה למצות את התפל מתוך מילים
כמו אבקת תה המתמצה במים שרתחו
אך אני נזהר בצוננים 
אותיות כבר הותירו כוויות בצווארי
כהייתי ראש בקר המסומן במתכת מלובנת

בעור אדום ממחשבות אני צולל אל תוך התופת
אף כי תשרוף גופי באלף להבות 
כי תשעה מדורים של גיהנום העבירה דעתי 
את לשוני בגחלי שתיקות
עד דמתה היא ללשונו של החתן 
או אולי כמשה הייתי 
כבד פה ואצבעות

לשמחתי או שמא לא
לקצות ידי חיים משל עצמן
והמקלדת מתקתקת בשאון של רכבות

אולי נבחרתי להיות נוסע במסע של משפטים
אך המשא כבד
לכתוב את העולם 
להביט נכוחה בעיניים ישרות

זו מלחמת אין בריכה למעשה
כי גם אם נכנע אני למשמעות
או מתעלם מקריאתה 
הסוף הינו כרוניקה 
של שיר ידוע מראש

תגובות

גלי צבי-ויס / גורל / 07/02/2019 12:25
סהרור-תומר קליין / הצריבה / 08/02/2019 13:20
לסהרור / 07/02/2019 14:06
שמאי ארמן / כוחה של מחשבה = כוחן של / 08/02/2019 09:03