מסתבר שחז"ל היו טפשים מטופשים...

מעניינים הדברים  שלך ולא אחלוק עליהם כי איני צמה. וגם בתקופות שכן צמתי לא חשתי שזה שינה אצלי דבר מבחינת חשבון הנפש. אני עושה את אותו חשבון נפש עם עצמי ולאו דווקא ביום הכיפורים. אבל אני כן חושבת שדתיים שיש בלבם אמונה של ממש מסתגפים ביום ההוא ומעמיקים. אלא שהם לא הרוב. מרבית הצמים עושים זאת מתוך חינוך, פחד מסוים, מסורת. ויש בארץ מעל חמישים אחוז אנשים שצמים. בכל מקרה תודה על הדברים מעוררי המחשבה האלה.

הרשה לי להאיר את עיניך - צום מוזכר במקרא ואפילו  הרבה

בספר ויקרא ישנה מצוות צום ביום הכיפורים - ועינתם את נפשותיכם

על דוד מסופר כי צם להעביר רוע גזרה.

בישעיהו נזכר הפועל צמנו כשהעם פונה אל הנביא, וכך בעוד מקומות.

אסתר מבקשת את העם שיצומו לפני שהיא הולכת אל אחשוורוש.

היו צומות לפני החורבן של בית ראשון ואחריו

הם אפילו ממוספרים, צום רביעי, צום עשירי וכו'.

חז"ל נתנו גבולות לצום ועגנו אותו בדין.

ויש אנשים שצמים ביום כיפור כדי להרגיש חלק מהעם

אני יודעת שאני התחלתי לצום כילדה לא כפעולה דתית

גדלתי בבית חילוני למהדרין

אבל סבתא שלי ששרדה את אושוויץ עם מספר כחול על היד

שלא הייתה דתית במהותה, מה שנקרא היום מסורתית

כשבאה לכאן שבה לצום ביום כיפור ולשבת בבית הכנסת

היא לא עשתה את זה מבחינה דתית - לגביה לא היה אלוהים