בת קול

   קניוני הנפש

בקניוני הנפש הכלתי את סודות הלב

כשכבות חול צבעוניות

כמו אלו היוצרות עולם בבקבוק זכוכית

ונמכרות בחנויות מזכרת 

בשוק הומה אדם .

גרגרי הזכרונות עטו  על עיני

כשלדג באמצע האוקיאנוס

משק כנפיו חובט בי דמע

הד המייתו זועק אלי

את נקיפות הזמן

קולות של שליית מאמצי כתיבה

מתוך אונות שהתיימרו לשלוט

בזוג ידיים מעונות ביצירה

אבק הדרך שוב דבק בי

גם אם צבעוני הוא

המחנק אינו דוהה

יש בי מעמס של רגשות

שמחכים להתנפץ כים מתוך

נקרות הסלע

להשאיר בי מערות מלאות

במאובני תחינה

לרשום בנייר כאבן גיר את עצמי

להותיר חותמי מילים

כיצורים שנכחדו

פורטרט עצמי בקנבס העולם