שירים

אושפיזין

 

 

 

רקיעת פרסות הזמן

על אדמתי הכמושה

מחרישה

את טיפות הגשם

המסתננות

דרך הסדקים –

 

ואני,

כרוחפת

בין הכלום לבין המעט

מאחה צלקות,

שטרם הגלידו.

מקריבה את שרעפיי

למדורה הנלהבת,

אשר הרקידה

את צלליהם.

 

מחדירה אותך בברכה

לבין דפנותי.

 

תגובות