הסיכון..  

אוי הסיכון..

והסיכוי..?

אוי הסיכוי...

אתה נולד לעיר בלי גבולות, למדינה שוממת.

אתה מבצבץ באין סוף של אדמות, בדרך מדממת.

האפשרויות..

אוי האפשרויות...

החלומות... 

אוי החלומות.

תמיד אני והגוף הזה.. 

חולם על מה שאין, רוצה את השפל.

המדרון עצום, והכוח שכנגד טפל.

האור רחוק, האושר בטל.

נדמה לי שאלוקים . 

כן ההוא הכל יכול..

שנמצא בכל שרואה הכל.

שמסובב סיבות, שמענה עונות.

הוא רק נקודה קטנה, בתוך המחשבות.

קטנה היא הכל, אבל כמעט שלא מציאה.

הוא הכל אבל לא בשכבה, הוא הכל אבל לא בשקיעה.

ההסתר זה המראה, שמאחריה הוא נמצא.

והמראה קטנה.. אבל קרובה.

כמו גרגיר חול, אבל הכל מסתירה.

אוי אלוקיי

כמה עוד עלי לחפשך 

כמה עלי לעשות בכדי למצאך.

בארץ החיים ובארץ המתים.

הסיגר, הקפה.

המוזיקה האורגן היפה.

העשן מסתיר.. אותי

האור רחוק, הרוח מורגשת.

אזי יודע אני 

שהחלון פתוח, שהשכינה מסתכלת.

מביטה, מרחמת

מחבקת מעודדת.

elya/