אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 264 יוצרים
חיפוש
זכר
עו"ד וסופר. שני ספרים שלו שיצאו לאור: "נקמה" (הוצאת בר - תמוז) - רומן מלחמה על רקע מאבק המחתרת העברית בארץ ישראל בבריטים ובערבים והמאמץ המדיני להקמת מדינת ישראל. "מסע במרחבי הזמן" (הוצאת אורעם) - מדע בדיוני. כמו כן, יצאו לאור על במות שונות ("מעריב", "מעריב לנוער", "הארץ שלנו", "קוסמוס - המבחר של אסימוב" ועתוני סטודנטים שונים) כמה עשרות סיפורים קצרים שלו, מהם מדע בדיוני, פנטזיה ועוד.
תאריך כניסה אחרון:
28/03/2018 08:11:24

נושא: שיעורים קדומים .

 
העלתה לדיון:
מרים מעטו.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
29 בנובמבר - עמירם פאל סיפורים (29/11/2017-16:12) 378 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

29 בנובמבר / עמירם פאל

 

אמא נפטרה כבר לפני די הרבה זמן. כולנו זכרנו אותה בכאב ואיש אף לא העלה בדעתו למחוק אותה מקבוצת הווטסאפ המשפחתית. את הטלפון הנייד הישן שלה, לא נמצא ולו נכד אחד שירצה. הוא היה מדור אחר, מוקדם, בלתי משוכלל. לא זרקנו אותו מסיבות נוסטלגיות בלבד, אבל כן שמנו אותו במגירה ופשוט שכחנו ממנו.

 

הזמן עבר, החיים נמשכו. אמא לא נשכחה כמובן. אבל לאט לאט נזכר בה כל אחד מהמשפחה, רק פעם ביום, אחר כך פעם ביומיים ובהמשך ידענו כולנו, זה יילך ויתרחש לעתים יותר ויותר נדירות. בסופו של דבר נתרגל ונסתגל איכשהו לחסרונה, מי מהר יותר ומי לאט יותר, אבל זה יקרה. זו דרכו של עולם.

 

יום הולדתו של אבא חל ב-29 בנובמבר, יום היסטורי. שנים לאחר פטירתו המשכנו לחגוג לו את היום, יחד עם אמא. וכשהיא הלכה לעולמה ברור היה שלא נחרוג מהמסורת. אבל גם כאן החלה שחיקה איטית, בלתי מורגשת כמעט. הזכרנו אותו עדיין בבוקר ה-29 בנובמבר. גרי אפילו שלח בקבוצה סדרה של תמונות של אבא הצעיר. אבל הכל נעשה מצומצם יותר, מאופק משהו, פחות ופחות רגשני. כמו דהה קצת עם השנים.

 

בערב הדלקתי טלוויזיה, לראות חדשות. הנושא המרכזי היה ה-29 בנובמבר. לא היו כנראה חדשות טריות מרגשות במיוחד ולכן הקדישו לנושא, הפעם, חלק גדול מהמהדורה. הטלפון צלצל באמצע וגרי היה על הקו. זה לא היה רגיל, שהוא יצלצל באמצע החדשות, אבל הנחתי שגם הוא שבע מההיסטוריה ומצא את הזמן והחשק לדבר, במקום ללעוס שוב אירועים ישנים, אפילו אם הם היסטוריים כמו היום.

 

קולו הנרגש הבהיר לי הבהר היטב שלא בכך המדובר:

 

"ראית את הווטסאפ?"

"לא בשעה האחרונה. מה קרה?"

"תפתח את הקבוצה".

 

יצאתי קצת מהאדישות, פתחתי את הטלפון הנייד, נכנסתי לווטסאפ, לקבוצה המשפחתית ואז נתקעתי. דקה ארוכה הבטתי, לא מבין, בחצי הלם, בשורה הקצרה שנכתבה שם תחת הכותרת הצבעונית, "אמא".

 

אחר כך התעשתתי מעט ורצתי לאותה מגירה נשכחת. בידיים רועדות מעט, פתחתי ולמולי ניצב במלוא עליבותו, מכשיר הטלפון הישן שלה. איש לא גנב אותו.

 

עוד הלם קטן ואז רעיון חדש. בידיים, שבפירוש היו כבר רועדות, פתחתי את המכשיר. ה-סים שלו היה בפנים, במקום בו השארנו אותו לפני זמן כה רב.

 

המכשיר נפל ארצה, חלקיו מתפזרים על הרצפה.

 

בלי טיפת מחשבה נוספת, באופן אוטומטי לחלוטין לקחתי שוב את הטלפון הנייד שלי והבטתי בשורה המתנוססת שם, בקבוצה המשפחתית, תחת הכותרת "אמא". השורה הייתה קצרה ביותר והיו בה שלוש מלים בלבד: "הכל בסדר אהוביי".

ס ו ף

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  פתח תגובות הכל בסדר אהוביי / גלי צבי-ויס 29/11/2017 [ מס' תגובות : 2]
    תודה רבה, גלי! / עמירם פאל 29/11/2017
    יום נעים שיהיה לך. / גלי צבי-ויס 30/11/2017
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית