חזרה ליצירות
שירים

המסע של חיי - לבמת הדיון של נורית, 28.10.17

צביה | (28/10/2017 14:21) | 73 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
במסע הפרטי של חיי חבויים סודות
חבויה האני שיכולתי להיות
ואם להסתכל לאמת בלבן של העין, יהיה עלי להודות
שעל גבי אני נושאת כמה אבנים די כבדות

במסע הפרטי של חיי יש פינות נשכחות
של דברים שלמים, אך גם של קרעים שלא הצליחו להתאחות
של פעמים שצעדתי בבטחה, של עתים בהן נזהרתי ממלכודות
של פעמים בהן הרגשתי שאת חיי עלי לפדות

במסע הפרטי של חיי אולי יכולתי לעשות
עוד אלף דברים שלא עשיתי, אלו שהפכו לאבדות
את מה שיכול היה להיות שמח, ועתה הוא רק מלים אילמות
את שלל האפשרויות שהחמצתי, את הדרכים האין-סופיות

ובכל זאת עברתי מסע שאני גאה בו, בדרכים בלתי אמצעיות
לפעמים תוך סיכון ממשי, לפעמים בדרכים כמעט לא אנושיות
לפעמים תוך התחשבות באחר, לעתים בדרכים אנוכיות
אך זהו, אני כאן, ומקווה להמשיך להיות

מאושרת בדרכי. ונורמלית? זה כבר רק בעיני הבריות. 

תגובות

בשן / המסע / 28/10/2017 15:36
גלי צבי-ויס / מאושרת בדרכי / 28/10/2017 19:22
זיגי בר-אור / מצטער, אני לא משתתף בב� / 28/10/2017 23:39
נורית ליברמן / במסע הפרטי של חיי חבויים סודות / 29/10/2017 07:12
יום טוב צבי / אבנים די כבדות / 29/10/2017 08:28
חזרה ליצירות