שירים

חיים בצל השתיקה



אביה55  7:06, 14/07/2017
חיים בצל השתיקה
17\07\14 05:21

גוש בטון אפור חסר אהבה
מאפיל על שמי העיר
אותן מדרכות אותם שבילים
גם אותם עצים שזקנו לצידו
הכולאים בתוכם ניצנים
שלא לשבור שגרה

כבר חצי יובל וכלום 
דבר לא השתנה
גם הדמויות שם חלקן
עוד מימי בראשית
אין צבעים 
אין ריחות אין חושים
הכל נשאר כמו שהיה

בכניסה היא יושבת 
כבר חמש עשרה שנה
אותם בגדים בלויים
אותו סיפור חיים
נוטף דמעה
רק שערותיה 
שהחליפו קידומת
הלבינו מן הסתם
צובעים את דמותה


גוש בטון אפור
לא אנושי עם אנשים
שמתחלפים בקצב
נחפזים במסדרונות
יש גם כאלה 
בדלת הסובבת
צועדים אל האופק
ולעיתים לא חוזרים 

רק לפעמים 
ברצף המרוץ
נעצרים לרגע קט
מביטים בחמלה
זורקים מטבע
אחד או שניים
וממשיכים במסע
אל הלא נודע

הבוקר ראיתיה כמו תמיד
רציתי לחבקה 
אולי לא אפגוש בה יותר
רק עיניה המצועפות 
הראי של חייה 
עטפוני בחום 
החזירו אהבה

כבר חמש עשרה שנה
ידה לא פושטת לא מבקשת
לא מסבירה
ליד הדלת שקועה בעצב
אין בה קול 
הסימנים הם שפתה
חיוכה המבוייש
עדות ומסר
סיפור חיים
בצל השתיקה

אביה

תגובות

יצחק אור / נעצרים לרגע קט / 16/07/2017 09:33
עדינה-ו / גוש בטון אפור חסר אהבה / 16/07/2017 10:39
נורית ליברמן / גוש בטון אפור חסר אהבה / 16/07/2017 13:17
יום טוב צבי / אבני המדרכת / 16/07/2017 15:29
גלי צבי-ויס / הסימנים על שפתיה / 17/07/2017 08:08
עליזה ארמן זאבי / אביה יקרה !סיפור כאובל / 17/07/2017 21:03