סיפורים

לויתנים

                                  לזכר סבתי מיה ג. ע"ה                  


בְּעָנְיָהּ, הָיְתָה מְאַדָּה פֵּרוּרִים אַחֲרוֹנִים עַל מֵי גְּשָׁמִים שֶׁאָגְרָה כָּל הַחֹרֶף, וְעַל אַף שֶׁהָיוּ אֵלֶּה יָמִים בָּהֶם הַפְשָׁרַת הַשְּׁלָגִים מַסְגִּירָה אֶת בּוֹא הָאָבִיב, הָיוּ הַרְקִיעִים מְטִיחִים בָּהּ ´גַּנֶּבֶת, גַּנֶּבֶת´ מָשָׁל הָיְתָה פּוֹרַעַת סִדְרֵי עוֹלָם. בַּיָּמִים אֵלֶּה הָיְתָּה זוֹקֶפֶת גֵּוָהּ וּמוסִיפָה וּמִתְדַּפֶּקֶת עַל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם, עָד שֶׁהָיוּ בָּאִים דַּרֵי הַמַּעֲמַקִּים, וְשׁורְקִים לְאָזְנָהּ אֶת צְפוּנוֹת הַיָּם

רָק בְּלֵילוֹת מְלֵאִים הָיְתָה מִתְרַגֶּשֶׁת נְשִׁימָתָהּ מֵרֵיחוֹת הַמֶּלַח, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיְתָה חוֹמֶקֶת מֵעֵינֵי הַתְּכֵלֶת שֶׁל אִשָּׁהּ, מֵחִישָׁה צְעָדֶיהָ אֶל הַחוֹף, וְשָׁם , בֵין שְׁנֵי עָמוּדִים בּוֹהָקִים מִלּובֶן, הָיְתָה מַטָּה אֶת גּוּפָהּ וּמְנֹפֶפֶת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ אָנָה וְאָנָה, מוֹסִיפָה וּמְמַלְמֶלֶת מִינֵי הֲבָרוֹת אַחַר כָּךְ מַחְלִיקָה בְּכַפּוֹתֵיהָ עַל גַּבֵּי הַיָּם, ולא פַּסְקָה עַד שֶׁהָיָה מֵשִׁיב לָהּ בִּמְנָחוֹת זְעִירוֹת, וְעוֹד מוֹסִיף וּמַתְרֶה שֶׁתִּתֵּן לָהֶן עֵינַיִם וְגוּף וּשְׁמוֹת עַל פִּי יָפְיָן, גּוֹבְהָן וְרֹחַב חִיּוּכָן. וְכַךְ, בְּעוֹדָהּ מְשַׁפְשֶׁפֶת אֶת אַתְּ גּוּפָהּ בְּמֶלַח הָיָה עוֹרָהּ מְשַׁלֵּחַ אֲלֻמּוֹת אֶל תּוֹךְ הָעֲלָטָה וּמֵרוֹמֵם אֶת רֹאשָׁהּ מֵעֵבֶר לַמֻּתָּר.

רָק בְּאוֹר רִאשׁוֹן, בְעוֹד הַמְּבוּכָה דְּבוּקָהּ בִּבְגָדֶיהָ, הָיְתָה מִּתְפָּנָה אֶל הַדָּגִים; בְּיַד אַחַת אוֹחֶזֶת בִּזְנָבָם, וּבַשְּׁנִיָּה מְרֹקֶנֶת וְטוֹמֶנֶת בִּקְרָבֵיהֶם טְעָמִים יְשָנִים שֶׁל אֶרֶץ רְחוֹקָה, וְעוֹד מוֹסִיפָה וּמְמַלְמֶלֶת כִּי סוֹד הַדְּבָרִים מָצוּי בַּמַּיִם הַגְּדוֹלִים, שֶׁהָרֵי 'בִּגְלַל זֶה הֵם בָּאִים, רָק בִּגְלַל זֶה הֵם בָּאִים'


*  *  *


*PLUS ULTRA

                                                               Porto, תשע"ג

תגובות

גלי צבי-ויס / מופלא / 11/07/2017 10:42
יום טוב צבי / פרורים אחרונים על מי הגשמים שאגרה / 12/07/2017 08:32
רונית / כי הנחמה באה ממעמקים / 29/07/2017 20:43
שרה סגל / לוויתנים / 27/09/2017 21:19