שירים

והחושך בא פתאום, על פי גלי צבי ויס. לבמת הדיון של נורית, 31.3.17

ויהי בימי שפוט השופט, ההוא אשר ישב בדרום
(או בצפון, או במרכז...) אבל לא זה מה שחשוב היום
האזינו לדבריו, זו אמת לאמיתה, לא חלום
כי דבריו הם המשך לכך , שהחושך בא פתאום

דעתו של השופט הייתה מוסחת, וזאת בִּמְקוֹם
להתבונן במציאות שהפכה חיים לגיהינום
כי יש אנשים שכל מה שנותר להם, אלו תמונות באלבום
כי החושך בא פתאום

אז נכון, היום כבר לא שולחים אנשים לגרדום
ומביאים את הנאשם באזיקים, אל בית המשפט, הלום
ויש לו מבט מעורפל בעיניים, משהו באמת איום
ואולי הלבן של העין שלו, מרוב שכרות כבר קצת אדום
אבל החושך בא פתאום.

עם ההמולה הראשונה השופט כבר שכח לזעום
ברחש השבשבת הוא הוסח, אולי חלילה נזכר בתמונות עירום
ואומרים שגם הוא רק בן אדם, אבל במקום לחסום
הוא שחרר את הרוע
והחושך בא פתאום.

תגובות

בשן / החושך / 31/03/2017 19:39
צביה / תשובה / 31/03/2017 19:59
צביה / ואגב... / 31/03/2017 20:07
בשן / החושך / 31/03/2017 20:23
בשן / החושך / 31/03/2017 20:23
צביה / שבת שלום / 31/03/2017 20:39
גלי צבי-ויס / מדויק! הקלות הבלתי נסבלת של הענישה. לא אחת עושים עסקאות טיעון כדי לנקות את השולחן. כמה שזה ציני. / 31/03/2017 20:53
זיגי בר-אור / בשן חיפש פתרון אחר לשו / 31/03/2017 23:03
צביה / אולי / 01/04/2017 00:05
יקיר (יקי) דסא© / רוצח מתועב שמצליח להיכנס להגדרה של "חלה נפש" או "לא שפוי" / 01/04/2017 02:16
יום טוב צבי / דעתו של השופט הייתה מוסחת / 01/04/2017 08:30