משחקי כאילו

תודה אילה. הכי כיף לכתוב על נושאים מאתגרים.

שבת שלום.

אף פעם לא הבטחתי לך שאלות קלות ופשוטות בבמת הדיון. אבל בינינו, אם לא הייתה מעניינת הרי לא היית מכניסה, הרי בידך הדבר. זה לא אני כתבתי - זה הטנטן

שבת שלום אהובה.

אז החלטתי לתת לך משהוא קל יותר, כזה שממש פשוט להתמודד איתו. אחרי ששלחתי לך תגובה ריקה, וזה לא היה הטינטן, סתם נלחץ לא בכוונה, אז הנה קטע מסופו של מאמר של קרלין פלורה, עיתונאית ועורכת של כתב עת "פסיכולוגיה היום" וזה אפילו קשור לנושא של הבמה היום.

"התמודדות עם חברים רעים, פרידה מחברים, אכזבה מחברים – כל אלה הם חלק מלחיץ מהחיים, והם עלולים להזיק לנו גופנית ונפשית. אבל היעדר מוחלט של חברים הוא גורל מר הרבה יותר. תארו לכם ילד הנואש לחבר למשחק, מתבגר המשתוקק לפגוש מישהו שבאמת יבין אותו, או מבוגר המבין שאין אף אחד, אף אחת, שהוא יכול לחלוק עמם את כישלונותיו ואפילו את הצלחותיו. הבדידות כואבת לא פחות מצמא קיצוני או מרעב כבד..."

נכון שזה נושא  שקלי קלות לכתוב עליו

האמת שהמאמר שקראתי היום מרתק. היא מסיימת את דבריה כך "...אבל אם יש לכם בעיות עם חברים, הרי יש לכם חברים – וזה אומר שהתמזל מזלכם."

שבת שלום יקירתי.

בין שני העולמות

כאילו הייתי -

צוללנית במעמקי האוקיינוס התכול

מגלה במעמקים אניות טרופות

שרכי מים בתנועה מתפתלת

לשנייה, נוסקת מעלה ממלאת חמצן בריאה

וחוזר חלילה מהתחלה.

כאילו הייתי –

לוליינית מהלכת על חבל דק

מוט ביד, מבט אל האופק

ריכוז, מיקוד רק לא ליפול

כך בין שמים לארץ תלויה.

כאילו הייתי -

עץ עבות במעבה היער

שורשיי בקרקע נעוצים

צמרתי בגבהים  

בדי מופנים אל השמש

אל האור.

והייתי גם וגם.