יצירות אחרונות
אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -19/04/2024 03:19
הערכה עצמית (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -18/04/2024 21:35
שיר השבוע - תפְזוּרוֹת (1 תגובות)
אלה לי /שירים -18/04/2024 21:33
שפה מיוחדת (1 תגובות)
*לנה* /שירים -18/04/2024 17:35
מילים אובדות (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -18/04/2024 16:00
שיבואו ... / גופי זה שלי ... / תודה למגיבים. (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -18/04/2024 14:52
אבלות (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -18/04/2024 13:05
האור האחרון / יצחק אור (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -18/04/2024 12:10
הגוון שלךְ (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -18/04/2024 08:34
סיפורים
אין מי שישיר איתי את הבלוזפעם ראשונה שאיבדתי. איבדתי כזה שאינו מתייעץ אם מותר לדמעה לצנוח בפומבי, אלא פורץ בחוסר
שליטה כמו כאב שנשאר כלוא יותר מידי זמן, תוקף אותך כעיוות בלתי רצונית, בלתי
נגמרת. הקצף מן הלב נוזל באכזריות, מעלה זיכרונות נעימים יחד עם נשימותיה
האחרונות, עולות ויורדות עד שכבר לא. איבדתי אהבה שחיכתה לי כל יום בדלת, מברכת את בואי בהתלהבות ממכרת.
איבדתי רגעי בריחה מלטפים מכל מה שראוי לברוח ממנו, רגעים של אושר סתמי ששורטט ללא
מילים. איבדתי וזה כאב של הכרתי. כאב ששמור לאובדן מיוחד, לנפש שהייתה לי
כשמש זורחת המשזפת דרך קרני אור לבנים, שעון מעורר שאינו יודע לעצבן, כמו לא לשכוח
לנשום ולנשוף, ועכשיו הנשימה הכבדה שלה באוזניי כבר לא. איבדתי. רגעים אחרונים קשים וצרובים לצד זיכרונות של סיבוב פרידה
מרהיב, והיא דפקה הופעה, כאילו ידעה שנועדה לסיים את חייה כזיקוק דינור בודד,
קורעת את השמים באור שמאיר רק בשבילי. הסוף היה הסוף, גופה נרגע רק כמה שניות לפני הזריקה שהשקיטה הכול. היא
שכבה שם מלכותית מתמיד, גם בגיל 90 היה אפשר לחשוב שרק לפני חצי שנה חגגה בת
מצווה. נשיקה אחרונה אחרי שכבר נדמה, נשיקה אחרונה ללבנה, ליפיפייה, למלכה הסיבירית,
הדמעות עוד ימשיכו לנזול, כנראה לנצח, בתחילה גשם זלעפות חסר רחמים
ולאחר מכן ממטרים ממוקדים שיודעים להציף את המקומות הנמוכים ביותר בנבכי הלב. פעם ראשונה שאיבדתי כך זה מרגיש, כשאיבדתי את לולה. תגובות
גלי צבי-ויס
/
איבדתי את לולה
/
05/01/2017 13:16
יום טוב צבי
/
בלוז
/
05/01/2017 13:23
אביב וסתיו
/
על דברים שאיבדנו
/
05/01/2017 14:36
התחברותתגובתך נשמרה |