אל החרטה

וזה כל מה
שלא רציתי לגלות-
שוב טעיתי.
זה כל מה שפחדתי
להתמודד אתו
כשיצאתי אל הדרך.
ולמרות שפסעתי
צעד אחר צעד
ומדדתי מרחק
כל הזמן
וכן, לא פעם
חזרתי על עקבותיי
כדי לוודא
כדי
לא להתפשר
אבל
אחרי הכל
נתקלתי בדרך
ללא מוצא.
וזה כל מה
שאתם צעקתם לי
מהגדרות, מהכבישים
ובין קירות החדרים:
"תיזהר! זה מגיע!"
אבל
הגיע לי.
לא העזתי להקשיב,
לא הבנתי שאתם
צעד או שניים לפני.
וכל מה שפחדתי
לגלות על עצמי
ולמצוא אותו בך
עכשיו מתגלגל
כמו כדור של אש
ושורף אותי
מבפנים
בכל דקה של שקט
בכל מילה שנכתבת
ובכל צעד נוסף
קדימה.
אל החרטה.