שירים

בעוד 50 שנה, לבמת הדיון של אילנה בר שלום, 22.5.16

צר לי, אבל אותי זה מפחיד
כמו הפחד מהלא נודע, או כמו נגיד
משהו בלתי מוכר כזה, שהאדם הוליד
משהו שגורם לפחד לחלחל לי אל תוך הווריד

בעוד חמישים שנה ישב האדם בסלון ביתו
וינהל לו משם את כל ממלכתו
לשטן הרי כבר מזמן הוא מכר את נשמתו
וכבר שנים חלפו מאז שזקף קומתו

הוא פשוט לא צריך לקום, הוא מנוון לחלוטין
ולמרות שהוא חי בעולם שיש בו התפוצצות אוכלוסין
הוא לא באמת מכיר את אף אחד, אולי הוא בכלל בגילופין
ואין לו קשר אמתי עם בני אדם, אלא רק בעקיפין

הוא לוחץ על כפתור קר ומאיים
כזה שאת כל חייו בעצם מביים
הוא לא מישיר מבט, שום קשר אמתי הוא לא מקיים
יתכן שלמרבה הצער, כבר מזמן היה עליו את חייו לסיים

אבל עם הקידמה למדו להאריך את תוחלת החיים
ולא בהכרח את איכותם, כי רוב הסיכויים
שהאדם בודד וגלמוד, ואפילו אין לו ממי לדרוש פיצויים
כי בלי מבט עיניים ומגע של ליטוף, הפכו חייו לשוליים. 

אז לי, מה לעשות, העתיד
לפעמים נראה מאיים ומפחיד
ואעשה כל שביכולתי, ואשתדל להקפיד
לפגוש אנשים במבט, במגע, כך תמיד. 

תגובות

אילנה בר שלום / בעוד 50 שנה / צביה גולן / 22/05/2016 13:11
בשן / העתיד / 22/05/2016 15:47
צביה / גם בקדנציה שלי לא...ואגב... / 24/05/2016 13:58
זיגי בר-אור / באם נתעלם לרגע בהגזמה / 22/05/2016 18:32
זיגי בר-אור / סגור. רק תזכירי לי שבו� / 24/05/2016 14:15
יקיר (יקי) דסא© / יפה מאוד צביה / 22/05/2016 21:15
עליזה ארמן זאבי / קשה לי לחשוב קדימה בממ / 22/05/2016 22:46
נורית ליברמן / אבל עם הקידמה למדו להא / 23/05/2016 00:28
גלי צבי-ויס / לשטן הרי כבר מזמן הוא מכר את נשמתו / 23/05/2016 08:18
עידית אורדן / מפחיד העתיד ,הסימנים ל / 23/05/2016 11:47
בשן / 50 שנה / 23/05/2016 12:09
יצחק אור / נגיעות / 23/05/2016 13:01